צוק איתן - מבצע "אמץ לוחם" !!

משנכנס אב ממעיטים בשמחה

אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבילות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבילות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ימי פורענות לישראל, ומזלם אינו מאיר להם בימים אלו. וכך שנינו במסכת תענית (דף כו:) "משנכנס אב ממעטין בשמחה". ולכן ישראל שיש לו דין ודברים ותביעה משפטית עם גוי, יתחמק מלהתדיין עמו בימים אלו, ויתדיין עמו לאחר עשירי באב.
אך כמובן מלחמת מצווה אין דוחים, ויתן ד' את אוייבנו הקמים עלינו ניגפים לפניהם. ושהקדוש ברוך הוא ישמור ויציל את-חילנו ואותנו ואת כל אחינו בית ישראל בכל מקום שהם מכל צרה וצוקה מכל נגע ומחלה וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידייהם. ידבר שונאינו תחתיהם ויעטרנו בכתר ישועה ובעטרת ניצחון ויקויים בנו הכתוב : כי ד' אלוהייכם ההולך עימכם להילחם לכם עם אוייבכם להושיע אתכם ונאמר אמן.

הלכות תשעת הימים
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
לעילוי נשמת עטיה שרה בת יצחק
בנין
כו. משנכנס אב, ממעטין בשמחה. אין בונין בנייה של שמחה או לצורך מותרות. אומנם משפחה שגרה בצפיפות מותר להם לבנות על מנת להרחיב את ביתם. (שו"ע תקנא סע' ב. כה"ח שם ס"ק כד. עיין בא"ח דברים ג).
כז. בכל מקרה אם התחיל בבניה קודם ר"ח - אין צריך להפסיק.
כח. אין לסייד או לצבוע את הבית החל מראש חודש אב. אך אם יש הכרח בדבר, כגון שצריך להכנס לדירה מיד אחרי תשעה באב - יכול לסייד גם אחרי ראש חודש. (מ"ב שם ס"ק יב).
כט. מי שחתם הסכם עם קבלן גוי לבנות, לסייד ולצבוע את ביתו, וזו מהמלאכות האסורות אחרי ראש חודש אב כמפורט לעיל. יבקש מהגוי לדחות את העבודה עד אחר ט' באב. אם יכול לפצותו בדבר מועט כדי שימתין עד אחר תשעה באב - נכון הדבר. ואם לאו - מותר. (עיין מ"ב שם ס"ק יב).
ל. קבלנים הבונים לציבור מותרים לבנות, שיש בזה משום מצות ישוב א"י וכן הפסד פרנסת עובדים רבים, והוא הדין לדבר האבד.
לא. עצים ועציצים - משנכנס אב, אין נוטעים קונים או שותלים עצי נוי ועציצים. אבל לטפל בהם - מותר. חקלאי שצריך ליטע עצי פרי לפרנסה וזו עונת הנטיעה - מותר. (אגב כן יש להזכיר שעצים הניטעים בלי גוש אדמה אחרי ט"ו באב - אין שנת הנטיעה נחשבת כשנה משני ערלה - שו"ע שם סע' ב).
קנייה ומכירה
לב. משנכנס אב, ממעטין במשא ומתן, יש מחמירין בכל משא ומתן ויש שאוסרים לקנות רק בגדים של שמחה. כגון לצורך חתן וכלה וכד' - וכן נוהגים.
לג. סתם משא ומתן שאינו מוכרח - ראוי שלא יעשנו. וכשיש חשש להפסד כספי אם ידחו את הקנייה עד אחרי תשעה באב - מותר לקנות גם לצורך חתן וכלה בימים אלו. (עיין שו"ע שם סע' ב, ז. תקנד סע' כב. כה"ח תקנא ס"ק כא. בא"ח דברים ב).
לד. כל בגד שיש לברך עליו "שהחיינו" אסור לקנותו מר"ח גם אם מתכוון ללובשו לאחר תשעה באב, אומנם גופיה גרבים וכדו' שאין מברכים עליהם "שהחיינו" טוב לקנותם לפני ר"ח. ואם מוכרח - יכול מן הדין לקנותם גם אחר ר"ח ולא יחדשם.
לה. נעליים של תשעה באב מותר ללובשן לראשונה בתשעה באב. אמנם טוב ללובשן בתחילה ביום הכיפורים (שו"ע תקנא סע' ז. כה"ח שם ס"ק צו).
בשר ויין
לו. מנהג בכל ישראל לא לאכול בשר ולא לשתות יין בתשעת הימים שמראש חודש עד אחרי תשעה באב. אמנם בר"ח עצמו מותרים בבשר ויין, וממוצאי ראש חודש - אסור. (עיין כה"ח שם ס"ק קכה, קכו). ואשכנזים נוהגים איסור גם בראש חדש (מ"ב שם ס"ק נח) ואסורים עד י' באב. ואסור אפילו בתבשיל שנתבשל בו בשר או שיש בו שומן. ואפילו בשר עוף אסור. (עיין שו"ע שם סע' ט. כה"ח שם ס"ק קכה, קכו, קל, קמה, קמו. בא"ח דברים טו).
לז. אבקת מרק בשר פרווה - מותרת אף בתשעת הימים, כי אינה בשר ממש והוא הדין למאכלים צמחוניים דמויי בשר, במקום שמפורסם שישנם מאכלים כאלו, שאינם בשר באמת (אחרונים).
לח. חולה, יולדת או מי שצריך לאכול בשר לצורך רפואה - יאכלו בשר עוף. וישתדלו להפסיק בכך מז' אב כי אותו היום חמור שבו ביום נכנסו הגויים להיכל. ומי שצריך לכך - מותר גם בו ביום. (עיין כה"ח שם ס"ק קמו, קמז, קמח)
לט. בסעודת מצווה - מותר לכל הקרובים לשמחה לאכול בשר ויין. והקרובים הם אבותיו ואחיו ובניו ועוד עשרה חברים שרגילים לבוא לשמחותיו. וכל זאת מותר אפילו בערב תשעה באב קודם חצות היום. אבל לא אחר כך. (עיין כה"ח שם ס"ק קסג, קסד ומשנ"ב עה עו).
מ. מהי סעודת מצווה? מילה ופדיון הבן אפילו שלא בזמנם, וכן בסעודת בר מצווה שהנער דורש בדברי תורה וזהו זמנה. וסיום מסכת. ויש נוהגים לא לאכול בשר גם באירועים אלו. (עיין בא"ח דברים טו). והסעודה שנוהגין לעשות בלילה שלפני המילה, אינה נקראת סעודת מצווה לענין זה. (ועיין שדי חמד ה, מערכת ס כלל דן).
מא. לדעת הרמ"א מותר לאכול בשר בסיום מסכת ואפילו אם אין דרכו בכך, ובלבד שיזמין עשרה אנשים בלבד. ולדעת היעב"ץ יכול להזמין יותר ובלבד שקשורים ללימוד בדרך זו או אחרת.
מב. לא טוב לשהות סיום מסכת לעשותו באב. אך מהדין מותר לכוין שיסיים המסכת בימים אלו (ועיין משנ"ב לעיל).
מג. הנוהגים לטעום מהתבשילים בערב שבת משום "טועמיה חיים זכו" מותרים גם בערב שבת שקודם תשעה באב.
מד. הבן איש חי (דברים טו) מביא מנהג לא לאכול בשר אפילו בסעודת ברית מילה וכד' כיון שקשה לצמצם במוזמנים, ואפשר בדגים וכד'.
מה. בשר הנשאר משבת או ר"ח מותר לאוכלו רק בסעודה רביעית. (עיין שו"ע תקנא סע' י. שדי חמד ו, מערכת בין המצרים אות ג). ואשכנזים נוהגים בזה איסור (מ"ב שם ס"ק נח).
מו. יין של הבדלה - ספרדים נוהגים שישתה המבדיל בעצמו. ואשכנזים נוהגים ליתן לקטן לשתות, ואם אין קטן - ישתה המבדיל בעצמו (רמ"א תקנא סע' י). ואין לברך על כוס יין בברכת המזון אלא אם כן בסעודת מצווה. (עיין כה"ח שם ס"ק קנב. מ"ב שם ס"ק עב).
תפירת בגדים
מז. אין תופרים - בתשעה הימים בגדים חדשים או מנעלים חדשים וכן אין סורגים או אורגים בגדים חדשים אפילו על ידי אומן גוי. (עיין שו"ע שם סע' ז. כה"ח שם ס"ק צו, צז. בא"ח דברים ט).
מח. מותר לתפור על ידי גוי לצורך גדול, כגון לנישואין שעתידים להיות מיד אחר תשעה באב. (כה"ח שם ס"ק קא).
מט. בית חרושת או פועל שקיבל בגד לתפירה קודם ראש חודש - מותר לתופרו עד שבוע שחל בו תשעה באב.
נ. פועל שאין לו מה לאכול וקיבל את העבודה לפני כן - מותר גם בשבוע שחל בו . (עיין בא"ח דברים ט).
נא. מותר לתקן בגד משומש אפילו בשבוע שחל בו תשעה באב. (עיין כה"ח תקנא ס"ק צט שיש אוסרים). ותיקון אומנות אסור. אולם לתפור כפתור - מותר בתשעת הימים.
נב. נשים צריכות להכין כמה זוגות גרביים, שאם יקרעו לא תצטרכנה ללבוש גרבים חדשות אך אם נקרעו - מותרות ללבוש חדשות ואפילו בתשעה באב עצמו, משום צניעות.
נג. יש נשים שנוהגות שלא לסדר החוטין לאריגה משום דזה נקרא "שתי", וכיוון שבטלה "אבן השתיה" שהיתה בביהמ"ק החמירו עליהן בזה אפילו מר"ח. (בא"ח דברים יא).
משנכנס אב ממעיטים בשמחה
מאת הרב הגאון יעקב יוסף שליט"א

חודש מנחם אב - מזל אריה

משנכנס אב ממעטים בשמחה
חודש אב הוא החודש חמישי לחודשי השנה ,כאשר מונים אותם מניסן והחודש אחד עשר, כאשר מונים אותם מחודש תשרי.
אבל ויגון
אולם אירועים היסטוריים קשים שאירעו בחודש זה הפכו אותו לחודש של והוא הפך להיות סמל לאבלות בעקבות חורבן הבית והיציאה לגלות.
עליו נאמר:
"משנכנס אב ממעטין בשמחה", ולכן הוסיפו לשמו את התוספת "מנחם", כציפייה לנחמה שתבוא לאחר הפורענויות.
מקור השם ומשמעויותיו: שם החודש הוא בבלי מלשון "אבו". יש רואים בשם זה קיצור של השם "אבו סרני" שפירושו: "ירח קיץ" וזהו אכן שמו החקלאי של החודש, כפי שנמצא בלוח השנה העברי הקדום בחפירות בגזר.
יש רואים בשם אב נוטריקון א"ב רמז לאדום ולבבל, שהן שתי הממלכות הקשורות לחורבן המקדש.
במסורת, החודש נקרא מנחם אב, רמז לשמו של המשיח, אשר לפי האגדה יוולד בתשעה באב. בחודש זה תחל הנחמה לדברי הנביא זכריה (זכריה 'ח, י"ט).
הידעת?
חודש אב הוא חודש מלא ובו שלושים יום. החודש שבא אחריו הוא חודש אלול.
תשעת הימים הראשונים של החודש כלולים ב"שלושת השבועות" של "בין המצרים" ומציינים את ימי האבל על חורבן בית המקדש והיציאה לגלות.
צום תשעה באב מכונה "צום החמישי". דיני האבל חלים בימי "בין המצרים" משבעה עשר בתמוז, מחמירים בהם בתשעת הימים ומגיעים לשיא חומרתם בתשעה באב.

הרב פנגר בהרצאה מאלפת על חודש מנחם אב ומזל אריה

מזל החודש - אריה

רמז לעם ישראל עליו נאמר "הן כלביא יקום וכארי יתנשא" (במדבר כ"ג י"ד). "יקום" - יקום מחורבן לגאולה.
 
החודש בטבע
הבציר ואיסוף ירקות הקיץ בעיצומם האדמה יבשה, הימים חמים, הלילות מתחילים להיות קרירים ופעמי הסתיו מתדפקים בפתח. להקות ציפורים מתחילות לנדוד דרומה.

בימי קדם נחשב חודש אב, לאחד מחודשי השנה, הטובים והפוריים מבחינה חקלאית, בו נאספים יבולי הקיץ ובציר הענבים בכרמים.
ט"ו אב
ט"ו באב הוא יום שכולו אהבה ושמחה, חגיגות עממיות בכרמים בזיקה לחגיגות הבציר.
בימי בית שני נהגו לחגוג את ט"ו באב.
ביום זה בוטלו המעמדות והוא נושא מסר ערכי חברתי: "בחמישה עשר באב וביום הכיפורים בנות ישראל יוצאות בבגדי לבן שאולים  - כלומר השאילו אחת לשניה את שמלותיהן כביטוי לשוויון בין המעמדות, שלא לבייש מי שאין לו" (מסכת תענית כ"ו עמוד ב').
לעילוי נשמת עטיה שרה בת יצחק
סרטונים נוספים:
 

לקראת שבת - פרשת מסעי

פרשת מסעי 

לִקְרַאת הַהַגָּעָה לָאָרֶץ מְסַכֵּם מֹשֶׁה אֶת כָּל מַסְּעֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, הָחֵל מֵרַעְמְסֵס שֶׁבְּמִצְרַיִם וְעַד עַרְבוֹת מוֹאָב, שָׁם הֵם נִמְצָאִים כָּעֵת. בַּמָּקוֹם הַזֶּה מְצַוֶּה ה' אֶת מֹשֶׁה עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ וְהַהִתְיַשְּׁבוּת בָּהּ. כְּמוֹ כֵן מְתָאֵר ה' לְמֹשֶׁה אֶת גְּבוּלוֹתֶיהָ שֶׁל הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת, וּמְפָרֵט אֶת שְׁמוֹת נְשִׂיאֵי הַשְּׁבָטִים שֶׁיָּצְאוּ בְּרֹאשׁ כֻּלָּם, וּמֵעֲלֵיהֶם – יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְאֶלְעָזָר הַכּוֹהֵן. הַשֵּׁבֶט הַיָּחִיד שֶׁלֹּא יִירַשׁ נַחֲלָה מִשֶּׁלּוֹ הוּא שֵׁבֶט לֵוִי הַמְּיֹעָד לַעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ, וְכָל אֶחָד מֵהַשְּׁבָטִים הָאֲחֵרִים מְצֻוֶּה לְהַקְצוֹת לָהֶם עָרִים בְּנַחֲלָתָם. צִוּוּי נוֹסָף הוּא הַפְרָשַׁת שֵׁשׁ "עָרֵי מִקְלָט" בִּשְׁנֵי עֶבְרֵי הַיַּרְדֵּן – עָרִים אֲלֵיהֶן יוּכַל לְהִמָּלֵט רוֹצֵחַ בִּשְׁגָגָה, בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי גּוֹאֵל הַדָּם הָרוֹצֶה לְהָרְגוֹ.
בְּפָרָשָׁה זוֹ גַּם מֻזְכָּר דִּינָן שֶׁל בְּנוֹת צְלָפְחָד (זוֹכְרִים ? מִפָּרָשַׁת פִּנְחָס !).

הרב ינון קלזאן - פרשת מסעי - על הציווי להרוס ולהשמיד את התרבות הכנענית 


לעילוי נשמת עטיה שרה בת יצחק

פרשת מסעי

לעילוי נשמת עטיה שרה בת יצחק

פרשת השבוע - פרשת מסעי, חותמת את ספר במדבר, ופותחת בפירוט ארבעים ושתיים מסעות בני-ישראל במדבר, מצאתם מארץ מצרים ועד לערבות מואב אשר בסמוך לנהר הירדן. 
לפני הכניסה לארץ מודיע הקב"ה על ידי משה ומזכיר לבני-ישראל ענינים שונים הקשורים לעתידם בארץ ישראל, בניהם גם ירושת הארץ מכל יושבי הארץ (פרק לג, פסוקים:נ- נו )
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בְּעַרְבֹת מוֹאָב, עַל-יַרְדֵּן יְרֵחוֹ, לֵאמֹר.
דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם:  כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן, אֶל-אֶרֶץ כְּנָעַן.
וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת-כָּל-יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, מִפְּנֵיכֶם, וְאִבַּדְתֶּם, אֵת כָּל-מַשְׂכִּיֹּתָם; וְאֵת כָּל-צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ, וְאֵת כָּל-בָּמוֹתָם תַּשְׁמִידוּ.
וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת-הָאָרֶץ, וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ:  כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ, לָרֶשֶׁת אֹתָהּ.
וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת-הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם, לָרַב תַּרְבּוּ אֶת-נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת-נַחֲלָתוֹ--אֶל אֲשֶׁר-יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל, לוֹ יִהְיֶה:  לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם, תִּתְנֶחָלוּ.
וְאִם-לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת-יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, מִפְּנֵיכֶם--וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם, לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם; וְצָרְרוּ אֶתְכֶם--עַל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ.
וְהָיָה, כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם--אֶעֱשֶׂה לָכֶם.
כלומר: הקב"ה מצווה להשמיד את עבודת האלילים ומתריע בבני-ישראל כי אם לא יהרסו לגמרי את מזבחות האלילים ולא יגרשו את כל יושבי הארץ יתנקם בהם הדבר ויהיה להם לנזק ברבות הימים.


עניינים נוספים מוזכרים בפרשה הקשורים לעתיד בני ישראל בארץ ישראל:
הקב"ה מציין את גבולות הארץ לארבע רוחותיה. אלו היו הגבולות בתקופת הכניסה לארץ אשר עליהם חלות המצוות המיוחדות הקשורות אך ורק לארץ ישראל, אולם גבולות אלו עתידים להתרחב כפי שהבטיח הקב"ה לאברהם בברית בין הבתרים.
מאחר שלשבט לוי לא חיתה נחלה מוגדרת בארץ נצטוו בני-ישראל להקצות 48 ערים מיוחדות ללויים. שש מתוך ערי הלויים יועדו בתור ערי מקלט. כל אדם שהרג את חבירו בשגגה (שלא בכוונה) יכול היה לנוס לערים הללו ולהנצל מבני משפחת ההרוג, העלולים לנקום את דם אחיהם.
היות שהיו מקרים שהבנות ירשו את נחלת אביהם וכדי לא לבלבל את תחומי השבטים נאסר על הבנות להנשא לבני שבטים אחרים. איסור זה חל רק על בני אותו דור שנכנסו לארץ.

צוק איתן - מבצע "אמץ לוחם"

חברים יקרים מבצע ״אמץ לוחם״ יוצא לדרך!
''אנא עיזרו לנו, אנחנו נלחמים בשבילך''. החיילים זקוקים לעזרתנו, הם נלחמים בשבילנו מלחמה פיזית ואנחנו נלחם בשבילם מלחמה רוחנית! כל אחד יקבל שם של חייל שנלחם ב'צוק איתן' ומדי יום נתפלל עבורו שיחזור הביתה בשלום. החזר הודעה ל 0508438715  וקבל שם של חייל!
מי שיכול - שיפיץ/ישתף..
בשורות טובות בקרוב.. אמן!!

תמונה: ‏חיל-האוויר ממשיך לפעול בצמוד לכוחות היבשה ברצועת עזה‏

הלכות בין המצרים