ענווים ענוים | הגיע זמן גאולתכם ♛

!! Anovim - amazing vocal
ביצוע ווקאלי מדהים לשיר יפיפה ענוים, של חבורת א.ק.א. פלא של חיים דוד אייכלר, מתוך האלבום "פלטיניום".
מילות השיר:
בשעה שמלך המשיח בא, עומד על גג של בית המקדש, והוא משמיע לישראל ואומר:
ענוים ענוים, הגיע זמן גאולתכם !
ואם אין אתם מאמינים
ראו באורי שזורח עליכם
מילים: יוסי גרין מתוך הילקוט שמעוני, פרק ס, רמז תצ"ט
לחן: יוסי גרין
ענוים הם כינוי לעם ישראל הדבק בעבודת ה', הצפייה והקו המנחה של עובדי ה' היא להגיע למידת הענוה, שהיא מידה טובה מכל המידות הטובות, שנאמר: עקב ענוה יראת ה', עושר וכבוד וחיים (משלי כב, ד).
כלומר: בעקבות מידת הענוה כלפי אנשים אחרים, זוכה האדם הענו גם לענוה כלפי ה', ומכאן גם ליראת ה', ובזכות הענוה ויראת ה', נותן לו ה' עושר וכבוד וחיים.









שנזכה במהרה לאורו, אמן !!

פרשת מטות | זהירות !! לפה שלך יש כוח

"שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו" (משלי כ"א, כ"ג)
לכוח הדיבור יש חשיבות רבה היכולה להתגשם.
ישנה חשיבות גדולה להשתמש בלשון. אי אפשר לומר כל מה שמתחשק לנו. יכולת הדיבור היא מתנה אלוקית ועלינו לשמור עליה טהורה וזכה, כמו שקיבלנו אותה.
ובכן כשאנו מדברים יפה וברוגע אנו יוצרים לנו מלאכים טובים העוזרים לנו ולא ההיפך חס ושלום.

מאמר חזק ביותר על כוח הדיבור

לקראת שבת | פרשת מטות

מלחמת 'מדיין' אז והיום - הרב ערן טמיר
משונה היא מלחמת מדין משאר המלחמות.
א. בכל מלחמה הקריטריון לבחירת הלוחמים הוא רמתם המקצועית מבחינה חילית, ואילו כאן, במלחמת מדין, ציווה הקב''ה למשה (במדבר לא) – ''החלצו מאתכם אנשים לצבא'', וביאר רשי 'אנשים' – 'צדיקים'. דהיינו - צדיקותם היא סבת בחירתם?
ב. בכל מלחמה מספר הלוחמים נקבע לפי גודל המלחמה, הצבא שעומד מנגד, מורכבויות הקרב וכד', ואילו כאן במלחמת מדין, נבחרו אלף חיילים מכל שבט כנאמר (שם) ''אלף למטה אלף למטה'' – מדוע? ובנוסף לכך באופן יוצא דופן גם שבט לויה היה שותף במלחמה אף על פי שהוא תמיד פטור מכך! כנאמר (שם) ''לכל מטות ישראל'' וכדברי רש''י – ''לרבות שבט לוי'' – מדוע?
ג. בכל מלחמה מפקד המלחמה הוא האיש הבכיר בין הלוחמים, ה'רמטכ''ל' המתאים להיות נציגו של שבט יהודה, הוא שבט המלכות בישראל, ואילו כאן במלחמת מדין מי שנבחר לנהל את המלחמה הוא פנחס הכהן משבט לוי וכלי הקודש בידו כנאמר (שם) – ''ואת פנחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקודש וחצוצרות התרועה בידו'' – מדוע?
ויותר מכך. ביאר רש''י – ''פנחס שהלך לנקום נקמת יוסף אבי אמו (במדין) שנאמר ''והמדינים מכרו אותו'', ולכאורה לא מובן מה הקשר בין מכירת יוסף על ידי המדינים אז, למלחמת מדין שנים רבות לאחר מכן עם הכניסה לארץ?
-----------------------------------------------------------------------------
הרב מרדכי נויגרשל על פרשת השבוע

ד. בכל מלחמה המטרה הבלעדית היא הניצחון על האויב, על כל משמעויותיו, ואילו כאן, אחת מ'מטרות' המלחמה היא מיתתו של משה רבינו, שהרי תלה הכתוב את מיתתו עד לסיומה של מלחמת מדין כנאמר - ''נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים, אחר תיאסף אל עמך'' מה משמעות הדברים?
מבאר ה'שם משמואל' (במדבר מטות תרעז ת) ''כוח מדין הוא כוח חיצוני רע מאוד המשלח מדנים (מלשון ריב ומדון) בין אחים, והוא שלט מאז מכירת יוסף אחרי שכתוב 'וישנאו אותו ויקנאו בו אחיו', משכו עליהם את הכוח הרע הזה עד שיצא לפועל דבר המכירה, וזה שאמר 'והמדינים מכרו אותו למצרים'... והנה למלחמה עם כוח רע זה היו צריכין ישראל להיות להיפוך מזה, להיות כולם כאיש אחד בלב אחד, ואמרו ז''ל: 'שקול משה ככל ישראל, שהוא כוח כולל כל נשמות ישראל כאחד, על כן תלה הכתוב מיתתו במלחמת מדין, (ועוד) היתה נצרכת התאחדות ישראל...''.
הסבר: יש שני סוגי מלחמות של אויבינו כנגדנו. א. כל מלחמה חוץ ממלחמת מדין היא מלחמת מאבק בין כוח לכוח, בין כוחות צבאיים ופוליטיים, מוסריים, ערכיים, רוחניים וכד'. מטרת האויב במלחמה זו היא להכניע אותנו על ידי שלטונו בנו כתוצאה מנצחונו במלחמה. הוא אינו מעוניין בנו, אלא מעוניין בניצחונו שלו ובהשלטת 'רעיונותיו' על המציאות ועלינו. ב.לעומת זאת מלחמת מדין כשמה כן היא – מלחמת ריב ומדון. כל עניינה להטיל מחלוקת, מריבה ומדנים בתוכנו. מטרת המדינים, אינה נצחונם שלהם, אלא לסכסך בינינו, לפגוע ב'ביחד' שלנו, ובכך למוטט אותנו מבפנים ח''ו, בגורמם לנו לאבד את מקור כוחנו, הוא אחדותנו. זה התחיל בסכסוך בין האחים ליוסף. שתוצאתו היתה אפשרות של המדינים להיכנס בינינו ולמכור את יוסף. על כן במלחמה זו המפתח לניצחון הוא אחדותם של ישראל, שבאה לידי ביטוי בשותפות כל השבטים באופן שווה במלחמה כולל שבט לוי, בהימצאותו של משה רבינו בתוכנו השקול כנגד כל ישראל, ובהשראתו מחזק ומאגד את הקשר בין כל השבטים והצדדים שבישראל, וכן בניהול המלחמה על ידי פנחס הכהן משבט לוי שכל עניינו להיות הנציג של כלל ישראל במקדש פנימה וכברכתם של הכהנים המברכים את העם כולו באהבה. ומקשרים אותנו ומחברים אותנו זה לזה.

זו הנקמה האמתית במדין. לאו דווקא הניצחון במלחמה, אלא התלכדותנו, אחדותנו, ומתוך כך גם ניצחוננו. כאז כן היום. גם היום אוחזים אויבינו בשיטות שונות להכניענו – חלקם נלחמים בנו מ'בחוץ' וחלקם נלחמים בנו 'מבפנים' כשברצונם לפלג אותנו מבפנים, עד כדי סכסוכים קשים היכולים להוביל לשנאה בחברה הישראלית בין הכוחות השונים שבאומה. על כן נדע – מי עומד מולנו ומה מטרותיו, נתאחד ונאהב זה את זה על אף אי ההסכמות שבינינו, שהרי מחלוקת הדעות אסור לה להגיע למחלוקת בלבבות, ומתוך אחדותנו הפנימית באמת ננצח את כל מי שבא עלינו ובפרט את המדינים המודרניים ! אמן !

השכר האינסופי של זיכוי הרבים | הרב יוסף מזרחי

אין מעלה גדולה יותר מזיכוי הרבים !!  זה לשון הזוהר הקדוש על מזכה הרבים
אדם המזכה רבים או יחיד בכספו, בגופו או בכל דרך שהיא, וגורם להם להרבות זכויות במעשיהם - כל מעשיהם נזקפים גם לזכות המזכה
על גודל מעלת זיכוי הרבים
1. "כל המזכה לאחרים- אותה הזכות עומדת לו ואינה סרה ממנו" (זוהר. לך לך)
והחידוש העצום הוא, שלא רק שהיא לא סרה ממנו, והזכות הזאת תעמוד לו תמיד!
אלא, כל התחזקות שתהיה למי שהוא חיזק אותו – גם הוא יקבל על כך שכר עצום !!
(בלי לגרוע מהשכר של מי שהוא חיזק אותו).
2. מזכה הרבים, אהוב ביותר בשמיים !
"אין חפץ ה' כי אם במי שמזכה את הבריות"(חסד לאברהם)
3. אומר בעל הרוקח: "אין הזכות כמזכה הרבים" אפילו אדם פשוט ביותר, כיוון שהוא מזכה הרבים: מעלתו עצומה בשמיים. אין מצווה אדירה יותר מזו.
4. כל מלאכי הדין אינם יכולים לשלוט עליו בזה העולם.
לחלוקת דיסקים בחינם של הרב יוסף מזרחי, ניתן לפנות לשחר.בטלפון 054-8420242

5. כול מי שאוחז ביד רשע ומשדל אותו שיעזוב דרכו הרעה עולה בשלוש מעלות שאיש אחר אינו עולה בהם, גורם לכוף ה'צד האחר' – הצד של יצר הרע, גורם לעליית כבוד הקב"ה וגורם לקיים כל העולם בתחתונים והעליונים.
6. חז"ל אמרו משפט נפלא: "כל המזכה את הרבים – אין חטא בא על ידו". כלומר ה' עוזר לאדם שמזכה את הרבים להינצל יותר מן החטא ! ולכן, זו עצה טובה ועצומה, למי שמאיתנו קשה להתגבר על חטא מסויים, לזכות את הרבים – וממילא הוא יזכה, שה' יהיה בעזרו, ויעזור לו להתגבר על חטאו !
7. ניכנס לשבעים עולמות גנוזים שאינו נכנס לשם אדם אחר חוץ ממי שמזכה את הרבים.
"ואלמלא ידעו בני האדם כמה תועלת וזכות זוכים בשביל הרשעים שמזכירים אותם, היו רודפים אחריהם כמו שרודף אחר החיים" (תרגום מאמר הזוהר הקדוש)
8. הפסוק אומר: "אם תוציא יקר מפי זולל – כפי תהיה", ודרשו על כך רבותינו, שאדם שזוכה לחזק את הרבים, ולזכותם (ובפרט רשעים), זוכה להיות במעלה (זה אפילו מפחיד לאמר את זה) – כמו פיו של ה' יתברך ! כביכול, הוא יגזור גזירה, וה' מקיים !!!
מעלה מדהימה ! – והכל זכות זיכוי הרבים.

הלכות ימי בין המצרים

הלכות בין המצרים מסודרות לפי א-ב עבור כלל העדות   
הרב שלמה אבינר שליט"א
נערך ע"י הרב מרדכי ציון
לעילוי נשמת עטייה שרה בת יצחק הלוי

אכילת בשר - לאשכנזים אסור מא' באב.  מרוקאים נוהגים מא' באב.  מנהג ירושלים, מב' באב.  ספרדים, שבוע שחל בו.  תימנים, רק בסעודה מפסקת
אירוסים – מותרים בלי מוזיקה
אירוסים עם סעודה – אסור מא' באב.  לתימנים, אסור מי"ז בתמוז.
בניה של שמחה – אסור מא' באב
ברכת שהחיינו – טוב להיזהר.  יש מתירים בשבת.  לתימנים, מותר לברך בכל בין המצרים
גזיזת ציפורניים – אסור משבוע שחל בו.  לצורך מצוה מותר.  לתימנים, מותר בכל בין המצרים
גיהוץ – אסור משבוע שחל בו
כיבוס – לאשכנזים אסור מא' באב.  לספרדים משבוע שחל בו, ויש מחמירים מא', ומתירים לכבוד שבת או לצורך מצוה.  לתימנים, אסור משבוע שחל בו
לבישת מכובס – כנ"ל
לבישת בגדים חדשים – אסור משבוע שחל בו ויש להחמיר מא' באב.  לתימנים, מי"ז בתמוז
משא ומתן הכרחי – מותר
משא ומתן לא הכרחי – מותר, לאשכנזים אסור מא' באב.  לתימנים, לדחות אם אפשר מא' באב
נגינה – אסורה
נישואים – לאשכנזים ולתימנים אסור מי"ז בתמוז.  לספרדים אסור מא' באב אם לא קיים פריה ורביה
סריקת שיער – מותר
קניית בגדים – אסור מא' באב.  לתימנים מותר אם יש צורך גדול (כגון חתן וכלה)
רחיצת פניו ידיו ורגליו בחמין – מותר
רחיצת כל הגוף בקרים – לאשכנזים אסור מא' באב, לספרדים משבוע שחל בו ט' באב. אלא אם כן סובל, אז מהר ופושר.  לתימנים, מותר אף בחמין לניקוי הגוף מזיעה וטינופת, ורק לתענוג אסור
ריקודים – אסור.  לתימנים, מותר
שירה בפה – מותר
שמיעת מוזיקה – אסור
שתיית יין – לאשכנזים, אסור מא' אב.  לספרדים, משבוע שחל בו ט' באב, ושותים בהבדלה גם בשבוע שחל בו.  לתימנים, אסור בסעודה מפסקת.  למנהג ירושלים, אין איסור בשתיית יין כלל
תפירת בגד חדש – אסור בשבוע שחל בו ט' באב.  יש להחמיר מא' באב.  לתימנים, מותר אם יש צורך גדול (כגון דבר האבד)
תספורת – לאשכנזים אסור מי"ז בתמוז. לתימנים אסור מי"ז ויש נהגו רק בשבוע שחל בו ט' באב.  לספרדים משבוע שחל בו ט' באב

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ
לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה׳

חכמת שלמה - ספר קהלת