הבדלה בנוסח קרליבך - יהודה גרין ♫

בקשה למוצאי שבת
תפילה ובקשה שתיקן רבינו רבי לוי יצחק מברדיטשוב לומר במוצאי שבת. ובכתבי הקודש שלו נמצא כתוב כך:
"סגולה גדולה להצלחה, שיאמרו אנשים, נשים והטף בקשה זו בכל מוצאי שבת קודש לפני הבדלה שלוש פעמים, ובטוח אני בה' שיצליחו בבני, חיי ומזוני (בנים, חיים ופרנסה) בוודאי בטח בעזרת ה' יתברך."
אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וְאֱלֹהֵי יַעֲקֹב, שְׁמוֹר וְהַצֵּל אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲהוּבֶיךָ מִכָּל רָע בִּתְהִלָּתֶךָ, כַּאֲשֶׁר הַשַּׁבָּת קֹדֶשׁ הָאֲהוּבָה עוֹבֶרֶת, שֶׁהַשָּׁבוּעַ, הַחֹדֶשׁ וְהַשָּׁנָה, יָבֹא לָנוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים, לְאַהֲבַת חֲבֵרִים, לִדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא, לְהַאֲמִין בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה עִקָּרִים שֶׁלְּךָ, וּבִגְאוּלָה קְרוֹבָה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וּבִתְחִיַּת הַמֵּתִים, וּבִנְבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה הִנְּךָ הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ, תֵּן גַּם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲהוּבֶיךָ כֹּחַ, לְהוֹדוֹת לְךָ, וְרַק אֹתְךָ לַעֲבֹד, וְלֹא לְאַחֵר חָלִילָה. וְשֶׁהַשָּׁבוּעַ, הַחֹדֶשׁ וְהַשָּׁנָה יָבֹא לָנוּ לִבְרִיאוּת וּלְמַזָּל טוֹב וְלִבְרָכָה וּלְהַצְלָחָה, וּלְחֶסֶד, וּלְבָנֵי, חַיֵי אֲרִיכֵי וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי, וְסִיַעְתָּא דִשְמַיָּא לָנוּ וּלְכֹל יִשְׂרָאֵל, וְנֹאמַר אָמֵן.


הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח, וְלֹא אֶפְחָד: כִּי-עָזִּי וְזִמְרָת י-ה ה', וַיְהִי-לִי לִישׁוּעָה. וּשְׁאַבְתֶּם-מַיִם, בְּשָׂשׂוֹן, מִמַּעַיְנֵי, הַיְשׁוּעָה.
לה' הישועה על עמך ברכתך סלה. ה' צבאות עמנו משגב לנו אלקי יעקב סלה.
ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך.ה' הושיעה, המלך יעננו ביום קראנו.
לַיְּהוּדִים, הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה, וְשָׂשֹׂן, וִיקָר. כן תהיה 

כּוֹס-יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא; וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא. סברי מרנן ורבנן ורבותי 
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלקֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, בורא פרי הגפן. 
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלקֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, בורא מיני בשמים. בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלקֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, בורא מאורי האש. 
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלקֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה. בָּרוּךְ אַתָּה ה' המבדיל בין קודש לחול.


ירושלים הבנויה - בן ציון סולומון ובניו ♫

ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו
הרב רונן נויברט - ישיבת "אורות שאול" כפר בתיה
ירושלים אינה רק עיר מאוחדת כי אם גם ובעיקר - עיר מאחדת - "ירושלים הבנויה, כעיר שחוברה לה יחדיו". "אמר ר' יהושע בן לוי - עיר שעושה כל ישראל חברים" (ירושלמי חגיגה, ב' ו'). מהי אם כן, סגולתה המיוחדת של העיר הזו, העושה את כולנו "חברים"?

"ירושלים לא נתחלקה לשבטים" (יומא י"ב). ירושלים שייכת היא לכולם. עם ישראל מורכב משבטים שונים, מעדות שונות וממפלגות שונות. לכל שבט דגל משלו, לכל עדה מנהגים משלה ולכל מפלגה אידיאולוגיה משלה. ריבוי הגוונים והדעות הכרחי הוא על מנת ליצור חברה דינאמית ומתפתחת. עם זאת, יש הכרח בהימצאותה של נקודה קבועה אחת, ללא כל עוררין, אשר תהיה הלב המחבר את כל איברי הגוף השונים. נקודה הנצח הזו, היא שאמורה להעניק את האחדות לעם ישראל - "ירושלים".
"ירושלים היא הנצח"  (ברכות נח)
תפקידה המרכזי של ירושלים באומה, בא הוא לידי ביטוי נפלא במזמורה של העיר, בתהילים קכ"ב: "שאלו שלום ירושלים, ישליו אוהביך. יהי שלום בחילך, שלוה בארמנותיך".
דוד המלך ע"ה משתמש בשתי מילים נרדפות: שלום ושלוה. ע"פ המלבי"ם בפירושו על תהילים, ישנו הבדל מהותי בין שתי מילים אלו. שלום מייצג את השלום והבטחון הלאומי מול אויבנו מבחוץ ואילו שלוה מייצגת את השלום הפנימי שבתוכנו, השלום שבין היהודים לבין עצמם. המצב הבטחוני והחוסן הלאומי, מושפעים הם באופן ישיר מהיחסים הפנימיים השוררים בתוך האומה. כאשר יש שלום בין היהודים, ירושלים ממלאת את תפקידה המאחד ועושה את כל ישראל חברים וממילא זוכים אנו לשלום ובטחון אליהם אנו ראויים.
ואם חלילה, אנו מאבדים את כוח האחדות, גוררת התנתקות זו לירידה משמעותית בחוסננו, בכוחנו ובשלומנו.
זהו המסר הנצחי של ירושלים. "שאלו שלום ירושלים" - אם שואלים אתה מה ניתן לעשות על מנת לחזק את ירושלים, אם כן אחת היא התשובה - "ישליו אוהביך", חזקו את אחוות האחים בתוך עם ישראל. אהבה לכל יהודי באשר הוא ולכל מפלגה באשר היא. "שאלו שלום ירושלים - ישליו אוהביך!!!"

והראנו - רבי שלמה קרליבך ♫

בברכת המזון בשבת, מברכים בברכת "רצה והחליצנו" : רצה והחליצנו ה' אלוקינו במצותיך ובמצות יום השביעי השבת הגדול והקדוש הזה כי יום זה גדול וקדוש הוא לפניך לשבות בו ולנוח בו באהבה כמצוות רצונך, וברצונך הניח לנו ה' אלוקינו שלא תהא צרה ויגון ואנחה ביום מנוחתינו. והראנו ה' אלוקינו בנחמת ציון עירך ובבנין ירושלים עיר קדשך כי אתה הוא בעל הישועות ובעל הנחמות.

תקנו חכמים לומר בברכת המזון בקשה מיוחדת לכבוד השבת – 'רצה והחליצנו', בה אנו מבקשים שירצה ה' במנוחתנו ובקיום מצוות השבת שלנו, ויזכנו לקיים את השבת בלא צער ויגון. וכיוון שהיא בקשה, תקנו לאומרה בברכה השלישית שאף היא בקשה. וכדי לחזור לנושא הברכה מסיימים בבקשה על ירושלים ועל הגאולה, וחוזרים לברכת 'ובנה ירושלים'.

"והראנו"
לחן: רבי שלמה קרליבך
מילים: מתוך ברכת המזון 
והראנו, ה' אלהינו, בנחמת ציון עירך, ובבנין ירושלים עיר קדשך, כי אתה הוא בעל הישועות ובעל הנחמות


לקראת שבת - פרשת ואתחנן

מצוה לדורות
אחת מתרי"ג המצוות שנצטוו בני ישראל בתורה היא "לא תוסיפו על הדבר אשר אנוכי מצווה אתכם, ולא תגרעו ממנו - לשמור את מצוות ה' אלוהיכם, אשר אנוכי מצווה אתכם" (דברים ד,ב).

אסור להוסיף על מצוות ה'. האיסור הזה אף קודם לאיסור "לא תגרעו ממנו", למרות שלכאורה האיסור לגרוע חמור יותר. חז"ל למדו מכאן שהאיסור "לא תוסיפו" הוא תנאי הכרחי לאיסור "לא תגרעו", כי "כל המוסיף - גורע" - מי שמוסיף על דברי ה', עלול לגרום לאנשים לעזוב את דברי ה' לגמרי.
אמנם, ה' נתן לשופטים ולחכמים סמכות לפרש את התורה, ואף לקבוע סייגים ותקנות כדי לעזור לאנשים לקיים את התורה, אבל כל זאת - בתנאי שהם מקפידים להבחין בין דברי ה' לבין דברי אדם.
וכך כתב רמב"ם (הלכות ממרים ב:יג-טז ): " הואיל ויש לבית דין לגזור ולאסור דבר המותר, ויעמוד איסורו לדורות, וכן יש להן להתיר איסורי תורה, לפי שעה--מה הוא זה שהזהירה תורה " לא תוסף עליו, ולא תגרע ממנו " (דברים יג,א): שלא להוסיף על דברי תורה ולא לגרוע מהן, ולקבוע הדבר לעולם שהוא מן התורה, בין בתורה שבכתב, בין בתורה שבעל פה.
הרב יונה מצגר במסר קצר מפרשת השבוע - פרשת ואתחנן על המצווה "לא תוסיפו על הדבר אשר אנוכי מצווה אתכם, ולא תגרעו ממנו - לשמור את מצוות ה' אלוהיכם, אשר אנוכי מצווה אתכם".
כיצד: הרי כתוב בתורה " לא תבשל גדי, בחלב אימו " (שמות כג,יט; שמות לד,כו; דברים יד,כא). ומפי השמועה למדו שזה הכתוב, אסר לבשל ולאכול בשר בחלב--בין בשר בהמה, בין בשר חיה; אבל בשר עוף, מותר בחלב מן התורה.
אם יבוא בית דין ויתיר בשר חיה בחלב, הרי זה גורע; ואם יאסור בשר העוף, ויאמר שהוא בכלל הגדי, והוא אסור מן התורה - הרי זה מוסיף.
אבל אם אמר בשר העוף מותר מן התורה, ואנו נאסור אותו, ונודיע לעם שהוא גזירה: שלא יבוא מן הדבר חורבה, ויאמרו בשר העוף מותר מפני שלא נתפרש בתורה, כך החיה מותרת שהרי לא נתפרשה; ויבוא אחר לומר אף בשר בהמה מותר, חוץ מן העז; ויבוא אחר לומר אף בשר העז מותר בחלב הפרה או הכבשה, שלא נאמר אלא "אימו" (שמות כג,יט; שמות לד,כו; דברים יד,כא) שהיא מינו; ויבוא אחר לומר אף בחלב העז שאינה אימו מותר, שלא נאמר אלא "אימו". לפיכך נאסור כל בשר בחלב, ואפילו בשר עוף. אין זה מוסיף, אלא עושה סייג לתורה. וכן כל כיוצא בזה. "
חשיבות המצוה הזאת ברורה: אחד העקרונות היסודיים בתורה הוא ההבדל בין דברי ה' לדברי אדם. דברי ה', שהוא גם יוצר האדם, לוקחים בחשבון את כל היכולות של האדם, את כל האפשרויות ואת כל הסכנות, ולכן צריך לקיים אותם בכל מצב בלי פקפוק. אבל דברי אדם, ולא משנה עד כמה הוא חכם, בהכרח נכונים רק במצבים מסויימים ובתנאים מסויימים, ועלולים לגרום נזק במצבים אחרים ובתנאים אחרים .
חכמי המשנה והתלמוד הקפידו על איסור זה, וציינו תמיד, לגבי כל הלכה, האם היא "מדאורייתא" או "מדרבנן". ואם לא היה ברור להם מה מקור ההלכה - השקיעו זמן ומאמץ רב כדי לברר את מקורו, ולא הסתפקו בקביעת ההלכה עצמה.
מעבר לכך: כאשר היו דעות שונות לחכמים שונים, ונפסקה הלכה לפי רוב הדעות, לא הסתירו ולא מחקו את דעת המיעוט, אלא השאירו אותה במשנה, כי גם בדעת המיעוט יש צדדים אמיתיים, וייתכן שמישהו יצטרך לסמוך על דעה זו בשעת הדחק.
גם הרמב"ם כתב, לכל הלכה, האם היא מן התורה או מדרבנן.
ט"ו באב ופרשת ואתחנן
שיר לשבת
אל אדון - יוני גנוט ואריק סיני


ט"ו באב - שעת רצון

המשנה במסעת "תענית" אומרת, כי "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים".

מהו יום ט"ו באב ? במה הוא שווה ליום הכיפורים ?
מסבירים חז"ל: יום הכיפורים מסמל את מחילת ה' לישראל על חטא העגל, בו נכשלו במדבר, שכן ביום זה נענה ה' לתפילות משה, שביקש מחילה עבור אלה שהשתתפו במעשה העגל, ובו ביום שב משה מן ההר כשבידו שני לוחות ברית חדשים. כשם שביום הכיפורים מבטא את כפרת חטא העגל, כך ט"ו באב מציין כפרה על חטא: חטא המרגלים - אלה שנשלחו לתור את הארץ, ומיכוון שלא האמינו בה' שיכנסם ארצה, הוציאו דיבת ארץ ישראל רעה. יום ט"ו באב מוחג מידי שנה בתאריך בו פסקה המגיפה שהפילה חללים את "מתי מדבר", דהיינו: אותם אלה שנענשו למות במדבר במדבר בעוון היותם שותפים לחטא המרגלים.
נסגר המעגל
החל ב ט"ו באב מתחילות ההכנות הנפשיות לקראת חודש אלול, המבשר על "הימים הנוראים", הבאים עלינו לטובה בעקבותיו.

סרטונים מומלצים:
איך יודעים שפוגשים את האדם הנכון ?

חכמת שלמה - ספר קהלת