לקראת שבת | פרשת קדושים

לעילוי נשמת יאיר אמסלם בן חווה
"לֹא־תִקֹּם וְלֹא־תִטֹּר אֶת־בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'" (ויקרא יט, יח)
"פרשת קדושים נאמרה בהקהל, שנאמר "דבר אל כל עדת בני ישראל", מפני שרוב גופי תורה נאמרו בה" (רש"י), אחת ממצוותיה של הפרשה "ואהבת לרעך כמוך", והיא עצמה "כלל גדול בתורה", כדברי רבי עקיבא בתלמוד ירושלמי מסכת נדרים פרק ט "ואהבת לרעך כמוך ר' עקיבה אומר זהו כלל גדול בתורה". משמע שמצוה זו כוללת את התורה כולה.
אני ה'
הפסוק של 'ואהבת לרעך' מסיים במילים 'אני ה''. מה אפוא הקשר בין אהבת הזולת לאלוהים?
על פי הזוהר, האלוהים נמצא במקום שיש בו אהבה בין חברים:
החברים בשעה שהם ישובים יחד ולא נפרדים זה מזה, באהבה ובאחווה. הקב"ה, מהו אומר? הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד: (תהילים קלג,א) לכלול עמהם את השכינה. ולא עוד אלא הקב"ה מקשיב לדיבורם ונוח לו ושמח בהם...וקורא עליהם שלום ונמצא בזכותם שלום בעולם, שכתוב "לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּך" [תהלים קכב, ח]. (זוהר אחרי מות נט ע"ב)
יתרה מזו, בפרקי אבות אותו רבי עקיבא שקבע את 'ואהבת' לכלל הגדול בתורה מלמד 'חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם, חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לוֹ שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט, ו) כִּי בְּצֶלֶם אֱלוֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם' (אבות ג, יד). החיבה המיוחדת לאדם נובעת מן הממד האלוהי שבו, מהיותו נברא בצלם אלוהים. אלוהים נמצא בתוך האדם עצמו.

אין תגובות:

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ
לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה׳