לקראת שבת - פרשת וישב

שני מישורים מקבילים
הרב חיים דרוקמן
"ויאמר ישראל אל יוסף: הלא אחיך רועים בשכם. לכה ואשלחך אליהם. ויאמר לו: הנני". 
עד כמה מוכן היה יוסף להסתכן כדי לקיים את רצונו של אביו. 
אומר רש"י: "ואף על פי שהיה יודע באחיו ששונאין אותו". לא נמנע יוסף ללכת משום כיבוד אב! ומוסיף הרמב"ן: "יוסף לכבוד אביו נתאמץ ללכת אחריהם אל מקום רחוק, ולא אמר איך אלך והם שונאים אותי". שכם היתה מקום רחוק המאפשר לאחים לעשות בו כטוב בעיניהם, אם ירצו בכך, ואעפ"כ לא נמנע יוסף מללכת. 

"וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש. ויאמר את אחי אנכי מבקש..." (בראשית ל"ז, טו-טז)
יוסף מתחיל לבצע את שליחותו. הוא מגיע לשכם אך לא מוצא את אחיו. הוא יכול לומר לעצמו: בזה ביצעתי כבר את שליחותו של אבי, שהרי הגעתי לשכם ולא מצאתי אותם. ובין כך זו שליחות מסוכנת מאוד, שהרי הם שונאים אותי. אם כן יכול אני לחזור הביתה. יצאתי ידי חובת כיבוד אב. אך יוסף אינו אומר כך אלא משקיע מאמצים רבים בחיפוש אחר אחיו. לכן הוא שואל את האיש היכן אחיו, והולך עפ"י דבריו לדותן. "ויאריך הכתוב בזה להגיד כי סיבות רבות באו אליו שהיה ראוי לחזור לו. אבל הכל סבל לכבוד אביו" (רמב"ן). 
אולם יש לסיפור הזה נקודת הסתכלות נוספת. הצד האלוקי: מי היה אותו האיש שפגש יוסף והדריכו היכן למצוא את אחיו? רש"י מפרש: "זה גבריאל". יש תוכנית אלוקית של "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם". התוכנית הזאת צריכה להתממש במציאות. לכן הקב"ה זימן אדם-מלאך שיפגוש את יוסף ויאמר לו לאן ללכת. כל זה כדי לקיים את גזירת שעבוד מצרים. 
מישור אנושי ומישור אלוקי
יש במציאות מישור אנושי ומישור אלוקי. יעקב פועל במישור האנושי ומבקש מיוסף לראות בשלום אחיו. לא היתה לו שום כוונה מעבר לזה. יוסף מסכים כדי לעשות רצון אביו, אך בזה מתגלית ההנהגה האלוקית העליונה שמטרתה להוריד את ישראל למצרים.
המאמר באדיבות: דקה תורה

אין תגובות:

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ
לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה׳