מנפלאות הבריאה | הארבה

להקות ענק שמופיעות משום מקום אוכלות ומחסלות כל דבר ירוק וצומח ונעלמות אחר כך כלעומת שבאו. נחיל ממוצע מכיל כ- 40 מיליארד פרטים, כלומר שבנחיל אחד יש יותר מפי 5 יותר חגבים ממספר בני האדם בעולם כולו. הנחיל פרוס על פי מאות קילומטרים ומחסל כ- 2000 טון צמחיה ביום. מופיע ונעלם.
אז על מה כל המהומה?
בספר שמות - פרשת בא קראנו על מכת הארבה שהגיע למצרים. בעולם מצויים מינים רבים של ארבה, אבל מעטים מהם, כמו ארבה המדבר והארבה הנודד, הם מזיקים ומסוכנים. הסכנה מתחילה כאשר מתחילה תופעה ביולוגית מיוחדת במינה בה מתחילים החגבים הבודדים ליצור להקות אדירות ולנדוד ממקום למקום תוך שהם מחסלים את כל הגידולים החקלאיים שהם פוגשים בדרכם.
במצבים רגילים חיים חגבים אלה כבודדים ואפילו נמנעים ממגע עם בני מינם, עפים בלילה למרחקים קצרים בלבד ומתרבים אחת לשנה.
התרבות הארבה
נקבת הארבה מחדירה את קצה בטנה לתוך קרקע לחה ומטילה בה כמאה ביצים. כדי להגן על הביצים היא מפרישה עליהן קצף שנעשה קשיח ובלתי חדיר לאחר התקרשותו. מהביצים בוקעים זחלים חסרי-כנפיים, הקרויים ילק. הם זוללים כל עלה ירוק שנקרה בדרכם במשך שבועיים. בתום תקופה זו מתחילה התנשלות הזחל בשלבים כשבשלב האחרון מופיע חגב בוגר בעל כנפיים. (תהליך התפתחות זה נקראגלגול חסר(.
אך לפעמים, מסיבה שאיננה ברורה, אחת לכמה שנים מתחילה התרבות מואצת של החגבים ומופיעים כמה מחזורי הטלה בשנה ואף מספר הביצים בכל הטלה גדל. יתכן שתנאים טובים למחיה ושפע של מזון הם הגורמים לשינוי בהתנהגות החגבים. בעקבות ריבוי החגבים נוצרת צפיפות אוכלוסיה ההולכת וגדלה עד שברגע מסוים דווקא החגבים חובבי הבדידות מתחילים להתלהק (להיאסף ללהקה) ללהקות ענקיות המכסות שטחים עצומים של אלפי קמ"ר.

דבר מעניין נוסף קורה, בתהליך הרבייה המואץ, החגבים משילים את כיסוי גופם ומפתחים כסות גוף השונה בצבעיה מצבעי החגב הבודד גם גודלו של החגב משתנה וכנפי התעופה שלו גדלות עד כדי כך שלפעמים קשה לחוקרים לזהות שמדובר בחגב ממין מסוים שעבר שינוי (השינוי בגודל הכנפיים ובשרירי התעופה נועד להתאים את הארבה לנדידה ותעופה ארוכה). בשלב זה מושפע מאד החגב הבודד מהתנהגות חברי הלהקה.
כשהתנאים מתאימים מתרוממת להקת החגבים שבשלב זה מכונה ארבה ומתחילה בנדידה.            
מעופף למרחקים עצומים
הארבה הוא בעל חיים שמתקשה לעוף למרחקים גדולים, והוא נאלץ לנצל את זרמי הרוח כדי להגיע למקור מחיה. הארבה חייב לשמור על טיסה חסכונית ביותר.
צבעם הכהה של החגבים מאפשר להם לקלוט בקלות את קרינת השמש ולספק להם אנרגיה בזמן התעופה. הארבה מסוגלים לחצות מרחקים עצומים, בשנת 1989 חצתה להקת ארבה את האוקיינוס האטלנטי למרחק 5000 ק"מ. בזמן התעופה מנצל הארבה את מלאי השומן שבגופו, ובזמן שהוא חונה על פני הקרקע הוא מכסה שטחים עצומים ומחסל כל צמח שהוא נתקל בו, מלבד תמר וזית. להקות גדולות של ארבה עוברות לעתים מעל אזורים צחיחים ואפילו ימים, ונחיתה באזורים אלו פירושה עבורם מוות.

החוקרים גילו כי הארבה ניחן ביכולת מיוחדת להבחין בעוצמת הרוח ובכיוונה. על ראשו של הארבה מצויה קבוצת שערות רגישות לזרמי אוויר, ובעת המעוף, האוויר העובר על פני הארבה מכופף את משושיו כלפי חוץ ובתגובה מחליש הארבה את עוצמת חבטות הכנפיים שלו. כאשר הרוח נעשית חלשה, הוא מגביר את החבטות. כך הוא יודע לשמור על האנרגיה שלו. הארבה, אגב, יודע גם לקפל את כנפיו ומשושיו בהתאם לזרימת האוויר, והוא מגלה התמצאות מפליאה בחוקי האווירודינמיקה.














להקות ענק של ארבה שמופיעות משום מקום אוכלות ומחסלות כל דבר ירוק וצומח ונעלמות אחר כך כלעומת שבאו. נחיל ממוצע מכיל כ- 40 מיליארד פרטים, כלומר שבנחיל אחד יש יותר מפי 5 יותר חגבים ממספר בני האדם בעולם כולו. הנחיל פרוס על פי מאות קילומטרים ומחסל כ- 2000 טון צמחיה ביום. מופיע ונעלם.
הארבה הנודד נחשב לאחר ממזיקי החקלאות הקשים ביותר ולאזורים שנפגעו מארבה לוקח שנים רבות להתאושש. 
מכת הארבה
מכאן ניתן להבין את נזקיה של מכת הארבה - המכה השמינית מעשר מכות מצרים (שמות י, יב- יט).
יב וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה: "נְטֵה יָדְךָ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם בָּאַרְבֶּה וְיַעַל עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם, וְיֹאכַל אֶת כָּל עֵשֶׂב הָאָרֶץ אֵת כָּל אֲשֶׁר הִשְׁאִיר הַבָּרָד 
". יג וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת מַטֵּהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיהוָה נִהַג רוּחַ קָדִים בָּאָרֶץ, כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלָּיְלָה, הַבֹּקֶר הָיָה וְרוּחַ הַקָּדִים נָשָׂא אֶת הָאַרְבֶּה. 
יד וַיַּעַל הָאַרְבֶּה עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיָּנַח בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם, כָּבֵד מְאֹד, לְפָנָיו לֹא הָיָה כֵן אַרְבֶּה כָּמֹהוּ וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה כֵּן. 
טו וַיְכַס אֶת עֵין כָּל הָאָרֶץ וַתֶּחְשַׁךְ הָאָרֶץ, וַיֹּאכַל אֶת כָּל עֵשֶׂב הָאָרֶץ וְאֵת כָּל פְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר הוֹתִיר הַבָּרָד, וְלֹא נוֹתַר כָּל יֶרֶק בָּעֵץ וּבְעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם...
יט וַיַּהֲפֹךְ יְהוָה רוּחַ יָם חָזָק מְאֹד וַיִּשָּׂא אֶת הָאַרְבֶּה וַיִּתְקָעֵהוּ יָמָּה סּוּף, לֹא נִשְׁאַר אַרְבֶּה אֶחָד בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם. 
"מלך אין לארבה, ויצא חצץ כלו"
"ארבעה הם קטני ארץ, והמה חכמים מחכמים. 
הנמלים עם לא עז, ויכינו בקיץ לחמם. שפנים עם לא עצום, וישימו בסלע ביתם. 
מלך אין לארבה, ויצא חצץ כלו. שממית בידים תתפש, והיא בהיכלי מלך" (משלי ל, כד-כח).
שלמה המלך בחכמתו כתב בספר משלי שהארבה נחשב אחד מארבע החיות הארץ הקטנות שחכמתם מרובה. והארבה יצורים קטנים ללא הנהגה ושלטון חכמתם עומדת להם להתארגן בדמות צבא ערוך, אדיר-כוחוהארבה יוצא חוצץ (ערוך), היינו ערוך גדודים גדודים עצומים "כעם עצום ערוך מלחמה" (יואל ב, ה).
כיצד נלחמים בארבה ?
בעבר נהגו להכות בפחים ובכך לנסות ולהבריח את הארבה. כיום די ברור שקשה להתמודד עם להקת ארבה הנוחתת על שטחי צמחיה והדרך היעילה להתמודד עם מכת הארבה היא ריסוס הזחלים עוד לפני שהם הופכים לבוגרים מעופפים. לשם כך הוקמו מרכזים בינלאומיים העוקבים אחר נדידת הארבה, מרעילים זחלים ובכך מקטינים את הנזק הנגרם. שיטה חדשנית נוספת היא שימוש בהדברה ביולוגית: מגדלים תרביות של חיידקים המזיקים לארבה ומשתדלים להדביק בהם את הארבה ולגרום למגיפות באוכלוסייתו.
ומה יהיה אתנו ?                                                                                                                      הארבה פולש לישראל בדרכו מאפריקה פעם בכל שתיים עשר-עשרה שנה בממוצע. ולמעשה מגיע לכל חלקי העולם מלבד לארצות הקרות. בישראל מקווים מאד שרוחות מזרחיות הנושבות באגן הים התיכון ימנעו מנחיל הארבה להגיע לביקור "נימוסין" בארצנו
למרות שמשרד החקלאות ערוך לקראת הגעתם בכל זאת אם אכן זה יקרה בעתיד, אנחנו נהיה בצרות !!!!
על כל מפגש עם ארבה, או חגב גדול החשוד כארבה יש להודיע לחדר המצב של השירות להגנת הצומח 
במספר הטלפון:03-9681500 

אין תגובות:

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ
לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה׳