לקראת שבת | פרשת תרומה


"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"
הרב פרופ´ כרמי הורוביץ
לעילוי נשמת עטייה שרה בת יצחק הלוי

פסוק זה מתאר את המשכן ובה בעת גם רומז לבית המקדש שעתיד להיבנות בירושלים. גם בתקופת בית ראשון וגם בתקופת בית שני התרכזה עבודת ה' בבית המקדש. מוסד בית הכנסת לא הוזכר בתורה שבכתב ולמעשה עד לחורבן בית ראשון אין מוסד כזה בעם ישראל. בספר יחזקאל (יא,טז) ניתן למצוא רמז להימצאותו של מוסד בית הכנסת כבר לאחר חורבן בית ראשון; "וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט בָּאֲרָצוֹת אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם". זה הוא סימן אפשרי לקביעת בית הכנסת בגולה. אף על פי כן, ככל הנראה, בית הכנסת לא תפס מקום מרכזי בחיי הדת של עם ישראל בימי בית שני. ואחרי בנייתו מחדש בית המקדש חזר לתפקד כמקום העיקרי של עבודת ה'. אמנם ישנם ארכיאולוגים הטוענים שבכמה מקומות שנחפרו בארץ ישראל יש סימנים שהם שימשו כבית כנסת, אבל לא כולם מסכימים עם קביעה זו. רק אחרי חורבן בית שני שאז נקבע נוסח תפילות הקבע, ובד בבד התפתח מוסד בית הכנסת.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------
מה מכניסים למשכן? הרב דוד סתיו
מקדש מעט
היום, מוסד בית הכנסת הוא כל כך מרכזי בחיי הדת של עם ישראל, עד שאנחנו לא מודעים למהפכה שיצירתו הביאה לחיים הדתיים של עם ישראל ובה בעת גם השפיעה על דפוסי החיים הדתיים של דתות אחרות. בית הכנסת אִפשר המשך עבודת ה' בלי מקדש מרכזי, ובמיוחד לעם שיצא לגלות. מוסד בית הכנסת, מדגיש הרב יונתן זקס (רבה הראשי של אנגליה), מבוסס על רעיון המשכן שלא היה קבוע במקום אחד אלא נסע עם בני ישראל במדבר. הרעיון הטמון בו הוא שהקב"ה נמצא בכל מקום שהאדם פונה אליו. הכינוי "מקדש מעט" המסמל את בית הכנסת מקבל משמעות יתירה. הניסוח של הרמב"ם "לפי שקדושת המקדש וירושלים מפני השכינה ושכינה אינה בטלה" (הלכות בית הבחירה ו, טז) מדגיש שאפילו אחרי חורבן המקדש, מקומו ומעמדו שמורים. ובכל זאת הלכות רבות הנלמדות מדיני כבוד המקדש ויראתו משויכות לבית הכנסת. זאת מתוך הנחה שהשכינה ששרתה בבית המקדש שורה עכשיו בבית כנסת.
השראת השכינה במקום שיש קדושה
ניתן להרחיב ולשאול איך אפשר להעלות על הדעת שבית – בית כנסת או בית מקדש – יכול להחיל א-ל שהוא אינסופי ואינו מוגבל בצורה כלשהיא. "אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי" (ישעיהו סו, א). התשובה ניתנת מאותו פסוק שפתחנו בו – "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם". לכאורה היה צריך לכתוב "ושכנתי בתוכו" דהיינו בתוך המקדש. למה שינה הכתוב ל"ושכנתי בתוכם"? אלא, שעיקר השראת השכינה היא לא על מקום מסוים אלא על אלו שעובדים את ה'. מקום הופך להיות קדוש כשאנשים שׂמים הצידה את כל החולין שלהם ומתרכזים בקב"ה. הפעילות האנושית היא היא שתורמת להפיכת המקום לקדוש. במידה שאנחנו חווים את קדושת בית הכנסת, תוך כדי עמידה לפני ה' שזוהי עיקר התפילה, באותה מידה אנו מאשרים את קדושת המקום ומחזקים את מעמדו כמקדש מעט.
מאמר שפורסם באתר כיפה

אין תגובות:

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ
לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה׳