פרשת תרומה - האושר בנתינה

האושר שבנתינה - הרב שלמה אבינר

א. וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:
ב. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי:

בפרשת תרומה נאמר "מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי" (שמות כה ב).
רש"י מפרש: ידבנו לבו: לשון נדבה, והוא לשון רצון טוב, פרישנ"ט בלעז [מתנה]:
כלומר הכנה ותנאי ראשון הוא נדבת הלב המכונה "חסד". אי אפשר לבנות את בית המקדש ללא חסד, אי-אפשר לבנות את העולם בלי חסד, ובלתי אפשרי לבנות את הקשר בין איש לאשתו בלי חסד.
יסוד הקשר הוא שכל אחד יש לו תשוקה להיטיב עם השני. כמובן אלו לא דברים מודרניים. מה שמודרני הוא אינדבידיאליזים. שאדם מרוכז בעצמו, מתעניין בעצמו ומסתכל על השני כערך להנות לצורכי עצמו. אבל זה לא נכון. העונג והאושר הגדול ביותר של האדם הוא לתת לשני. ערך יוסף אברמסון

רשפי מורשת - רגע על פרשת תרומה בסרטון אנימציה קצר - רן רשף

אין תגובות:

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ
לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה׳