פרשה בקטנה - פרשת אמור

בפרשה השבוע פרשת אמור מובאת מצוות ספירת העומר: "וספרתם לכם ממחרת השבת (יום טוב ראשון של פסח), מיום הביאכם את (מנחת) עומר התנופה, שבע שבתות (שבועות) תמימות תהיינה" (ויקרא כ"ג, ט"ו).
השל"ה הקדוש כותב: "עניין ספירת העומר הוא עניין גדול וקדוש. לכן, צריך שיתעורר ליבו של האדם באותה שעה לתשובה, ויהיה קדוש וטהור".
מהי רוממות הספירה, עד שהיא מזריחה אור רוחני כה רב בנשמה?
ספירת העומר החלה מיד ביום שלאחר יציאת מצרים. היא נמשכת שבעה שבועות עד לחג השבועות, חג מתן תורה.
משה רבינו התבשר מראש ממרום אודות המטרה של יציאת מצרים. המטרה היתה קבלת התורה. כשיצא העם מבית העבדים, הוא לא שקט על שמריו, לא הסתפק בשבירת עול העבדות מעל צווארו, אף לא ביקש תקופת התאוששות. מיד עם צאתו ניצבה המטרה לפניו, ואליה הוא שם את פעמיו.
אמנם הדרך לא היתה רציפה, היו בה נסיגות ועיתות חולשה. אולם המטרה ניצבה באופן תמידי מול עיניהם, הכיוון היה ברור. הם ספרו ברציפות והתקרבו מיום ליום, עד שעמדו למרגלות הר סיני והביעו נכונות לקבל את התורה ממרום, התורה שתעצב את חיי העם בעתיד.
ספירת העומר משמשת כמשל לחיים עצמם. דרכנו סלולה! העולם הזה הוא פרוזדור המוליך לטרקלין (מסכת אבות). סופרים אנו את "ספירת העומר" של חיינו: אנו מתקרבים בכל יום למטרה, לעולמנו הנצחי. מצרפים עוד מעשה חסד, ומוסיפים עוד מצוה. ובלשון בעל "חובת הלבבות": "הימים – מגילות, כתבו בהם כל אשר תחפצו שיזכר לכם". יש תכלית לימים העוברים, יש ייעוד ומטרה לשנים החולפות, יש כיוון ויש יעד מוגדר. מתקרבים אנו כל ימי חיינו אל הרגע בו תתגלה לעינינו השכינה, דפדפנו דף ועוד דף בספר חיינו, ונוכחנו לדעת כי בנינו את עצמנו, את האדם השלם.
[ערכים]

אין תגובות:

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ
לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה׳