איך בונים בית בריא ?

מתוך הספר: "הדרך לחיים של משמעות" - הרבי מלובאביץ'
ערך ועיבד: סימון יעקבסון
שלווה ושלום בבית
עלינו לעשות הכול כדי להבטיח שתהיה שלווה בבית. הרמב"ם כותב ששלום-בית הוא הדבר החשוב ביותר. "גדול השלום, שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם שנאמר, "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום". ישנם שלושה מרכיבים עיקריים המביאים שלווה לבית: היחסים שבין בני המשפחה, אווירת הבית עצמו והדרך שבה הבית מתנהל.

את צביון היחסים בבית קובעים ההורים – הדרך שבה הם אוהבים ומכבדים זה את זה, איך הם מנהלים את חיי היום-יום, איך הם מתקשרים ביניהם. בעל ואשה חייבים לתת עדיפות עליונה ליחסים ביניהם. הם חייבים לבלות זמן יחדיו, לנהל שיחות משמעותיות ולפנות זמן כדי ליהנות זה מחברתו של זה. כן, עליהם להתחלק בענייני הבית ובאחריות הכספית, אולם עליהם גם להתחלק זה עם זה – בעניינים האישיים אשר חשובים להם, בשאלות המחשבה והרגש.
כל אחד מכיר את הטרגדיה של משבר במשפחה ואת השפעתו ההרסנית על ילדים והורים כאחד. כרגע אנו עדים לחזרה למסורת. נעשים מאמצים רבים יותר לשמור על הנישואים, זוגות מחליטים להוליד יותר ילדים ולבלות יותר זה עם זה.
להסיר את המכשולים
אולם אין די בשאיפה לשהות ביחד. אפילו כאשר ההורים אוהבים את ילדיהם בכנות, עלולות להיות להם בעיות תקשורת. הסיבות ברורות מאליהן: כאשר השיחות החשובות ביותר במשפחה הן איפה לבלות את החופשה או מה יהיה גודל מקלט הטלוויזיה החדש, טבעי שתהיה התרחקות בין בני המשפחה. זהו תוצר של החברה החומרנית שלנו והאינטרס האישי הטבעי של כל אחד מאיתנו. כאשר כל אחד מבני המשפחה עסוק בעיקר בעצמו, המשפחה סובלת. כאשר האב נשאר במשרד עד שעה מאוחרת, כאשר האם שקועה בקריירה שלה או בעבודה קהילתית, הילדים מתעניינים בעיקר במסיבות או בפרויקטים בבית-הספר. הם אינם יכולים לקיים יחסים עמוקים בתוך המשפחה. הם יכולים לישון כולם מתחת לאותו הגג ולאכול ליד אותו השולחן, ובכל זאת לחיות בעולמות שונים.
עקרונות וערכים משותפים
אולם כאשר משפחה חולקת את אותם העקרונות והערכים, היא צומחת ביחד. הבית נעשה בסיס לתחושת הייעוד המשותפת של המשפחה ולקרש קפיצה לכל אחד מהם בהשגת מטרותיו. כבתים כאלה, נשארת המשפחה ערה עד שעות מאוחרות ויש שיחות מלב אל לב על דברים שנוגעים לכולם. הילדים מצטופפים מסביב לסבים ולסבתות כדי לשמוע סיפורים. בני-העשרה דנים בנושאים משמעותיות בינם לבין עצמם ועם הוריהם. הילדים מרגישים חופשיים לדון בפחדים ובלחצים שהם חשים. כל המשפחה מתאספת יחדיו – ולא רק בחגים – לערבי שירה, למשחקים ולהעלאת זיכרונות מן העבר. הבית היהודי מואר ומלא ברוחה של היהדות ובחומה. הבית מתעורר לחיים, הוא מקור של אנרגיה ותקווה, אהבה ומסורת. לא השקט בבית הוא שמביא את השלווה, אלא החיים שבתוכו. היום המתאים ביותר להשרות שלום-בית הוא יום השבת, הזמן שבו נפגשים כל בני המשפחה ליד שולחן אחד למטרה רוחנית.
צוהר לנפש ילדינו - הרב זמיר כהן
שאיפת כל הורה לראות את ילדיו מחונכים, רגועים ושמחים. כיצד עושים זאת? ועד כמה בידינו להשפיע על עיצוב אישיותם.

אין תגובות:

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ
לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה׳