הלכות חודש אלול - "מנהג הסליחות"

לעילוי נשמת שרון דוד בן ברכה

"הלכות הקשורות לחודש אלול" ומנהג הסליחות כפי שמובאים בשער ההלכה לימים הנוראים: "מהו הזמן הראוי לסליחות?", "מיהו הראוי להיות שליח ציבור?", "מהי מטרת הסליחות?". "מה הדין לשומע סליחות מרדיו או לוויין?", "בדיקת תפילין ומזוזות בחודש אלול", והחתימה: לשנה טובה תכתבו ותחתמו


חודש אלול - סליחות
מנהג בני ספרד לומר סליחות, מתחילת חודש אלול [חוץ מראש חודש] עד יום הכיפורים. ומנהג בני אשכנז לומר סליחות מתחילת השבוע שבו חל ראש השנה, אלא שאם חל ראש השנה ביום שני או ביום שלישי, מתחילים לומר את הסליחות מתחילת השבוע הקודם. ומנהג בני אשכנז לתקוע בשופר מראש חודש אלול לאחר תפלת שחרית, כדי לעורר את העם לתשובה, כמו שנאמר "היתקע שופר בעיר, והעם לא יחרדו"? (שלחן ערוך סימן תקפא סעיף א. ב, כג)

הזמן הראוי לסליחות
אמרו רבותינו ז"ל כי בתחילה ברא הקב"ה את העולם במידת הדין, אך מאחר שראה שאין העולם יכול להתקיים במידת הדין, שיתף יחד את מידת הרחמים. ואמנם יש שעות שמידת הדין שולטת יותר, ויש שעות שמידת הרחמים שולטת יותר. ובתחילת הלילה משקיעת החמה עד חצות הלילה (בערך 24:40 לפי שעון קיץ) מדת הדין שולטת, ולכן אין לומר סליחות בשעות אלו, כי הסליחות הם רחמים ורצון אל בורא עולם, ולא טוב לאומרם בשעה שמדת הדין שולטת, שנראה כאילו מתגרים אנו במידת הדין. אלא שבעיקר יש להקפיד שלא לומר קודם חצות את הפסוקים "ויעבור ה' על פניו..." שבהם אומרים אנו את שלוש עשרה מדות רחמים של הקב"ה, ולכן אפשר להתחיל את הסליחות כעשר דקות קודם חצות, ואז יגיעו ל'ויעבור' בדיוק בזמן חצות. (ב)

חוץ לארץ
תושבי חוץ לארץ לכתחלה יאמרו את הסליחות לפי זמן חצות הלילה שלהם, אולם המקילים לומר לפי זמן חצות של ארץ ישראל, יש להם על מה לסמוך. (ד)

משעת חצות הלילה שמתחיל זמן הסליחות, אפשר לומר סליחות למשך כל הלילה והיום עד למחרת בשקיעת החמה. ואשריהם הקמים לסליחות באשמורת הבוקר, לפי שבשעות אלו מתעוררים יותר חסדי הבורא יתברך בעולם. ואנשים שקשה להם לקום בעוד לילה לסליחות, יארגנו מנין בבוקר לפני תפלת שחרית או בערב לפני תפלת מנחה, וזכות הרבים תלויה בהם. וכשהסליחות ביום, טוב שיתעטף החזן בטלית, מעין מה שאמרו חז"ל (ר"ה יז ע"ב): שהתעטף הקב"ה כשליח ציבור ואמר למשה, כל זמן שישראל עושים לפני כסדר הזה של י"ג מדות, אני מוחל להם. (ו)

מצווה הבאה בעבירה
אותם אנשים משכימי קום בעוד לילה לאמירת הסליחות, יש להם להיזהר שלא להפריע את מנוחתם של בני הבית, וכל שכן שלא להעירם להכין תה או קפה, והעושה כן, עברה היא בידו, ויוצא שכרו בהפסדו.

ברכות התורה
הקמים משנתם לאמירת סליחות, יברכו ברכות התורה קודם הסליחות, מפני הפסוקים המוזכרים בתוך הסליחות. ומכל מקום אם הזמן מצומצם מאוד, המקילים לברך ברכות התורה לאחר הסליחות, יש להם על מה לסמוך. (ה)

הראוי להיות שליח ציבור
שליח ציבור צריך שיהיה ריקן מעבירות, עניו ומרוצה לקהל, ומעביר על מדותיו, וקולו ערב. ואם לא מצאו מי שיהיו בו כל המידות הללו, יבחרו את הטוב שבצבור בחכמה ובמעשים טובים, ולא כאותם הבוחנים רק אם קולו ערב, ואינם שמים על ליבם את שאר המעלות. ופשוט שעדיף שליח ציבור בן תורה, אף שאין קולו ערב כל כך כמו שליח צבור אחר שאינו בן תורה. (סימן נג סעיפים ד ה. לג, לד)

מטרת הסליחות
עיקר אמירת הסליחות צריכה להיות בכוונה, בנחת, במיתון ובהכנעה יתירה, כי תחנונים ידבר רש, ולב נשבר ונדכה אלוקים לא תבזה, ולא כאותם האומרים בחופזה, ובודאי שלא יפה הם עושים. ובאמירת הוידוי והסליחות, יפשפש במעשיו לחזור בתשובה שלימה, ולהוסיף מצוות ומעשים טובים, בהתקרב יום הדין, שאז שוקלים זכויותיו ועוונותיו של כל אדם. (כ, כג)

מנהג יפה לתקוע תשר"ת באמירת י"ג מדות שבסליחות, וכן לאחר חצי הקדיש שבסוף הסליחות, תוקעים תשר"ת, תש"ת, תר"ת. ומכל מקום אם הסליחות נאמרים בשעת לילה מאוחרת, והתקיעות מפריעים לשכנים המטופלים בתינוקות רכים, שעל ידי התקיעות יתעוררו משנתם בבהלה, לא יתקעו. (כד)

לשון נכונה
יש להקפיד לומר את הסליחות בהיגוי האותיות וניקוד כהוגן. ולכן כשאומרים ה' מֶלֶך ה' מָלָך, יש להקפיד לומר ה' מֶלֶך מלעיל, דהיינו שהניגון באות מ'. אבל ה' מָלָך, יאמר מלרע, שהניגון באות ל'. וכן יקפיד לומר את שם ה' כמתכונתו מלרע, דהיינו שהניגון באות נ', ולא יאמר מלעיל, שאז הניגון באות ד'. וכמו כן יש להקפיד להבדיל בין ההיגוי של שווא נע, להיגוי של שווא נח.

רבותינו החמירו מאוד שכאשר אומרים 'ויעבור', להפסיק מעט בין ה' ה'. [שסודו רם ונישא, ומי שאינו מפסיק עונשו רב, ה' יצילנו. (שלמי צבור)] ובאמירת ה' ה', יכפוף קומתו קצת, [כמו שנאמר בתורה לאחר י"ג מדות, וימהר משה ויקוד ארצה וישתחו]. (מהרי"ק, שלמי צבור, ברכי יוסף, חסד לאלפים, מנחת אהרון, בן איש חי ועוד. ויאמר את כל י"ג המדות בקול רם. [כשם שמשה רבנו אמרם בקול גדול. (פרקי דרבי אליעזר)] (לב)

נוסחאות
האומרים סליחות בחצות הלילה, כשמגיעים לנוסח "אתוודה על עבירות קלות וחמורות", יש להם לומר בלילה 'בתוך' אשמורות, ולא בלילה 'לסוף' אשמורות.

"אתאנו לבקש ממך כפרה, איום ונורא משגב לעתות בצרה". בגלל המנגינה נהגו לומר תיבות 'כפרה' ו'בצרה' מלעיל, אבל צריך להקפיד לאומרם מלרע. (יח)

מדוע באתי ואין איש
אם עדיין אין מניין בבית הכנסת, אין רשאים הציבור לומר 'ויעבור', וכן אינם רשאים לומר את כל קטעי הסליחות שבשפה הארמית, כמו 'רחמנא' 'מרנא דבשמיא' 'מחי ומסי' וכיוצא בהם. אלא יאמרו את שאר קטעי הסליחות שבלשון הקודש, וכשיהיה להם מנין, ישלימו את כל הקטעים שדילגו. ואם הם יודעים מראש שלא ישיגו מנין, יאמרו 'ויעבור' במקומו בטעמי המקרא ולא ידלגו. (יא, לא)

תיקון חצות
מעלת אמירת 'תיקון חצות', גדולה יותר ממעלת ה'סליחות', ולכן האומר סליחות בלילה, יקפיד לומר גם 'תיקון חצות'. ואם הזמן מצומצם, ואינו יכול לומר את שניהם, עדיך שיאמר תיקון חצות. ויחיד שנשאר ער בחצות לילה, ואין לו מנין לסליחות, יאמר מעט קטעי סליחות ביחידות כנ"ל, ותיקון חצות. [ובשנת השמיטה אומרים תקון לאה בלבד, כמבואר בחוברת 'מצוות הארץ בהלכה ובאגדה']. (י)

רדיו. לווין.
סליחות המועברות דרך הרדיו בשידור ישיר, יוצא בזה ידי חובה. ועונה: 'אמן', 'יהא שמיה רבא מברך', 'ויעבור' וכיוצא, הגם שהוא יחיד בביתו. והוא הדין לסליחות המועברות בשידור ישיר דרך הלווין, שעונה עמהם ללא חשש, אע"פ שיש הפרש של זמן מועט. [כן הורה מרן הראש"ל] אולם סליחות המועברות דרך הרדיו שלא בשידור ישיר, אינו יוצא בהם ידי חובה, ואינו רשאי לענות כלל. (מנחת אלעזר, חזון איש, אגרות משה, הגרא"י קוק, הגרצ"פ פראנק, מעשה חושב, ירושת פליטה ועוד. כא)

אורי וישעי
מנהג יפה לומר אחר התפלה מראש חודש אלול ועד הושענא רבה, מזמור (תהילים פרק כז) 'לדוד ה' אורי וישעי'. וכמו שדרשו במדרש שוחר טוב: 'אורי' - בראש השנה, 'וישעי' - ביום הכיפורים, 'כי יצפנני בסוכה' - רמז לחג הסוכות. (כד)

בדיקת תפילין ומזוזות
מנהג חסידים לבדוק את התפילין בחודש אלול. ואדם שאינו יודע מי כתב לו את התפילין, יש לו להשתדל יותר לבדוק את התפילין, ובפרט בדור האחרון שלצערנו הרב, רבו סופרים שאינם בקיאים כדת וכדין בכל הלכות ספרות. ומכל מקום אם יודע בברור שהתפילין נכתבו בהידור רב על ידי סופר ומגיה תלמיד חכם וירא שמים, אינו חייב מן הדין לבדוק את התפילין אפילו לאחר כמה שנים. (כו)

ואמנם במזוזות, אפילו אם יודע שנכתבו בהידור רב, חייב לבודקן מן הדין פעם אחת במשך שלוש שנים וחצי. ויש שנהגו לבודקן בכל חודש אלול. (תורת המועדים ב)

אחים לא מפקירים
ישתדל להתפלל בימים אלו על אחינו בית ישראל התועים מדרך החיים - דרך התורה והמצוות. ויזכיר כמה משמותם בברכת 'השיבנו אבינו לתורתך' שבעמידה, שיערה עליהם הקב"ה רוח קדושה וטהרה ממרום, ויתן בלבם שישובו בתשובה, ויהפוך לבבם ליראה ולאהבה אותו, ויתפלל בפרט על קרוביו ובני משפחתו, כי ימים אלו הם ימי רצון לפני הקב"ה, וימינו פשוטה לקבל שבים. (רבנו האר"י. כה)
ומעשה בבנו של המהר"ם אלשיך, שיצא לתרבות רעה, והורה רבנו האר"י ז"ל למהר"ם להתפלל עליו שיחזור בתשובה, וכן עשה, ובפתע פתאום חזר בתשובה שלימה. (כה)

בואו חשבון
כתב החיד"א: טוב ונכון שבכל לילה לפני השינה ובפרט בחודש אלול, יבדוק אדם את מעשיו, אם אכן טובים ורצויים הם לפני הבורא או לא. וישתדל לתקן את מעשיו הרעים ולהתחרט עליהם ולשוב מהם, ולשפר ולייעל את מעשיו הטובים.

לשנה טובה תכתבו ותחתמו
נהגו שהכותב מכתב לחברו בחודש אלול, כותב בתחילת המכתב: "לשנה טובה תכתבו ותחתמו". (כו)


אין תגובות:

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ
לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה׳