פרשת ויגש | שיעור לנשים בלבד | הרבנית ימימה מזרחי

" ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדיך דבר באזני אדני ואל – יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה".
פרשת ויגש היא פרשת השבוע האחת עשרה בספר בראשית.
הפרשה קרויה על שם המילה הראשונה הפותחת את הפרשה "ויגש".
פרשת ויגש פותחת תקופה ארוכה של מאתיים ועשר שנות גלות.
יעקב אבינו מהווה נושא במחצית הפרשיות של הספר ויוסף הצדיק – שליש, מה שמעיד על חשיבותו של הספר לתיאור כינונו של עם ישראל על ידי יעקב אבינו יוסף הצדיק.
בסופה של פרשת "מקץ", הפרשה שקדמה לפרשת "ויגש", מטמין יוסף בשקו של בנימין אחיו גביע כסף ומאשימו בגנבה על מנת ללמד את אחיו  לקח על, שהשליכו לבור מכרו אותו לסוחרים, שלקחו אותו למצריים.
פרשת ויגש נפתחת בתחנוניו של יהודה ליוסף אחיו, שלא יפגע לרעה באחיו בנימין.
יהודה, שאינו יודע כי הוא עומד בפני יוסף אחיו ופורש בפניו את סיפור חייו של יוסף בן רחל ויעקב אשר נטרף למוות בידי חייה רעה, וכיצד אביו יעקב מתאבל עליו ומה, שנותר לו זה בנימין בן הזקונים האחרון מבן ילדיו של יעקב מרחל אשתו האהובה.
רגשותיו של יוסף גואים והוא איננו יכול עוד לעמוד מול אחיו, לאחר 22 שנים של נתק מבקש יוסף מכל הנוכחים בחדר לפנותו, וכשהוא לבדו הוא מתוודה בפני אחיו.
פרשת ויגש - הרבנית ימימה מזרחי

יוסף באמצעות סימנים שונים מוכיח, שאכן הוא יוסף אחיהם העומד לפניהם.
יוסף מדבר אל אחיו רכות ומביא בפניהם את רצף האירועים, שפקדו אותו, מרגע מכירתו ועד עתה.
יוסף מזרז את אחיו לאחר הזדהותו לעלות ארצה ולהביא את הבשורה השמחה על היותו בחיים בפני יעקב אביו.
מאחר וצפויות בארץ עוד 5 שנות רעב מבקש יוסף מאחיו להביא את יעקב אביהם ולרדת מצריימה ומבטח להם כי לא יחסר להם מהומה.
עמוסי כל טוב עולים האחים לארץ כנען לבשר לאביהם את הבשורה, יעקב שומע את הבשורה "עוד יוסף חי" ואיננו מאמין.
הבנים משכנעים את אביהם הזקן באמצעות סימני זיהוי שהציג בפניהם יוסף.
יעקב הזקן, שהתאבל שנים רבות על אובדן בנו האהוב יוסף מתעורר לחיים "ותחי רוח יעקב אביהם".
יעקב מחליט לרדת למצריים על מנת שיוכל לראות שוב את בנו אהוב בעודו בחיים, אך בכל אופן מקונן ביעקב החשש, שמא הירידה לארץ מצריים עם כל משפחתו אינה דבר רצוי.
יעקב בדרכו לארץ מצריים חונה בבאר שבע ומקריב קורבנות לקדוש ברוך הוא במעמד זה נגלה לפניו הקדוש ברך הוא ומחזק את החלטתו לרדת מצרימה.
עוד מבטיח הקדוש ברוך הוא ליעקב להיות עימו במצריים ומבשר לו כי בגלות תתפתח המשפחה ותהיה לעם גדול.
משפחת ישראל לא כולל הכלות, שהצטרפו מונה שבעים נפש אותם מונה התורה בשמוציהם.
בעוד יעקב ומשפחתו מתנהלים לאיטם מצרימה, שולח יעקב את יהודה כדי להקים במצרים תשתית תורנית- בית מדרש, שיהווה מרכז לפסיקה הלכתית ולחינוך הילדים.
יוסף השומע כי משפחתו בדרך איננו יכול להמתין למפגש הוא רותם את הסוסים ויוצא לפגוש את אביו הזקן.
ההתרגשות בעקבות המפגש רבה, יוסף לקח כמה מאחיו ומציגם בפני פרעה, יוסף ממליץ לאחיו לספר לפרעה הודות עיסוקם כרועי צאן והם מקבלים את עצתו.
פרעה השומע על עיסוקם של האחים מחליט לתת להם  את ארץ גושן לנחלה.
לאחר הצגתם של האחים בידי יוסף מציג יוסף את אביו יעקב בפני פרעה המתפלא מגילו המופלג של יעקב בן 130 שנה.
לאחר ההכרות ממלא יוסף אחר צו מלכותו מושיב את משפחתו בארץ גושן ודואג לכל מחסורם.
הפרשה מסתיימת בירידתם של בני ישראל למצריים ובעקבות ברכתו של יעקב נפסק הרעב הגדול, למרות שעברו רק שתיים מתוך שבע שנות הרעב החזויות.
בתום השנה השנייה כאשר מתחילה האדמה להצמיח בברכתו של יעקב, נותן יוסף זרע לכל נתיני הממלכה, ומגיע איתם להסכם, שחמישית מהתבואה תועבר כמס לרשות המלך, כך הצליח יוסף להעשיר את אוצר המלוכה ואף זכה לתודות ותשבחות מהעם.
הצדיק הוא שותף למעשיו של הקדוש ברוך הוא בבריאה, יוסף הצדיק ניסה להעמיד את אחיו וללמדם לקח על מעשיהם אך בשל כך "ולא יכול יוסף להתאפק", הופסקה המטרה  ובשל כך מאות שנים אחרי כן, יצאה גזרה על עשרה הרוגי מלכות, שמסרו את נפשם כדי לכפר על עוונות אחי יוסף.
בספר יחזקאל ניתן לראות בפרק ל"ז את תהליך הגאולה האחרונה, את האיחוד בין יהודה ליוסף, כאשר יהודה מייצג את ספירת המלכות ויוסף מייצג את ספירת הייסוד.
הזיווג הרוחני, שמביא את האור לעולם, שמחבר שמים וארץ ומביא את הבריאה לכלל תיקון.

אין תגובות:

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ
לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה׳