ירושלים שבלב ♫

על הקשר שצריך שיהיה לכל אחד עם ירושלים

"שאלו שלום ירושלים ישליו אוהביך"
(תהילים קכ"ב)
"וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך"
(תהילים קכ"ח)
"אם לא אעלה את ירושלים על אש שמחתי"
(תהילים קל"ז)

אמרו רבותינו (סוכה מ"א, א): כתוב (ירמיה ל) ..."כי נדחה ציון היא- דורש אין לה- מכלל דבעיא דרישה". עוד נאמר (כתובות ק"י, ב'): "הכל מעלין לירושלים ואין הכל מוציאים", בן הזוג יכול לכוף את בן הזוג השני לעלות לירושלים ולא לצאת.
ומצוה לישב את ירושלים יותר מאשר את שאר חלקי ארץ ישראל (ראה שו"ת חתם סופר יו"ד רלג-רלד).
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ירושלים שבלב | אברהם פריד 
החתם סופר גם ראה ברעידת האדמה שפקדה בזמנו את העיר צפת והרסה אותה- כעונש- על שבאותה עת העדיפו את הישיבה בצפת על פני ירושלים.
דיני אבלות החורבן נוהגים עד היום ומי שמתאבל על ירושלים זוכה להרבה מעלות רוחניות כמו שנאמר (תנא דבי אליהו): "כל חכם מישראל שיש בו דברי תורה לאמתו, ומתאנח על כבודו של הקדוש ברוך הוא ועל כבודן של ישראל כל ימיו, ומתאווה ומיצר לכבוד ירושלים ולכבוד בית המקדש ולישועה שתצמח בקרוב ולכינוס גלויות - זוכה לרוח הקודש בדבריו"...
אבלי החורבן נקראו "אבלי ירושלים", כיון שעל ירושלים צריך להתאבל ביתר שאת. ואמרו רז" (ילקוט איכה רמז תתר"ט): "מיום שחרבה ירושלים אין שמחה לפני הקדוש ברוך הוא עד שיבנה את ירושלים ויחזיר את ישראל לתוכה".
בכל הדורות כמהו היהודים לארץ ישראל ולירושלים בפרט, רבי יהודה הלוי חיבר את הקינה "ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך", ולפי האגדה - הוא חיבר אותה כשהגיע לירושלים.
הראשונים רבי שמואל ב"ר שמעון ור' יהודה מלוניל שהגיעו לירושלים בשנת ד' תתק"ע (1210 למניינם)
סיפרו על התנהגותם בבואם לראשונה לירושלים:

"באנו אל ירושלים ממערבה של עיר- וקרענו בגדינו
כראוי לנו, ונתגלגלו רחמינו עלינו, ובכינו בכייה גדולה אני
והכהן הגדול מלוניל. ונכנסנו בשער עד לפני מגדל דוד ,
ונבוא להשתטח לפני העזרה, וניפול על פנינו לפני השער
שכנגדו מבחוץ".

הירונימוס- (נוצרי שונא ישראל מהנוצרים הראשונים) תרגם את התנ"ך ללטינית, וכתב בתרגומו לספר צפניה ממה שראו עיניו.
"עד היום אסור לתושבים הבוגדים... להיכנס לירושלים
מלבד לשם אבל, והם קונים במחיר את הרשות לבכות על
חורבן מדינתם... ובית מקדשם... וביום שבו נכבשה ונחרבה
ירושלים על ידי הרומאים, תוכל לראות המון מתאבל בא, נשים
זקנות, אנשים זקנים, עמוסים בלויי סחבות, נוהרים בהראותם לעיני כל,
את חרון אף ה' בגופיהם ובמלבושיהם, המון האומללים נאסף, בוכה העם
העלוב על חורבות מקדשו עם דמעותיו על לחייו, זרועותיו חיוורות
ושערותיו פרועות, החייל דורש שלמונים- כדי שתהיה להם הרשות
לבכות עוד"...

צריך האדם לעשות פעולות של התקשרות עם ירושלים כמו עליה לרגל להתפלל לפני שריד בית מקדשינו, גם נהגו לסובב את חומות העיר על שם הכתוב (תהילים מח, יג): "סובו ציון והקיפוה".
וכתוב (תהילים קב): "אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד, כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו". ולמד מכאן הכוזרי כי הצער והתפילה לבניית ציון, הם סיבות לקירוב הגאולה! 

מתוך "עיר הקודש והנצח" של הרב יואל שוורץ

אין תגובות:

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ
לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה׳