שלום בית | לשאול את הקב"ה

אתם אף פעם לא לבד
אחד מהדברים החשובים בכל בית יהודי, הוא לא 'לא להיות לבד', כל זוג חייב להיות שייך לקהילה מסוימת המונהגת ע"י תלמיד חכם ירא שמים ולהיות מודרך בכל אשר הוא פונה! כשאדם שייך למקום, מיד רבות מן הספקות נפטרות מעצמן לפי הכללים הברורים המונהגים באותה קבוצה שמשתייך אליה ולרב המנהיג שם (ויש בדבר עוד כמה יתרונות). והנה, התורה סיפרה לפני כמה שבועות על חילוקי דעות לשם שמים. אברהם ושרה דנים בסוגיה גורלית: "ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק" (מצחק- פרושו- גילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה). שרה צופה ב'קלקול' הגדול שעתיד לצאת מעשיו ומבקשת מאברהם לגרשו: "רוצח לא יגדל בבית שלי! וגם לא ילד שמשתחווה ל'בודהה!". אך אברהם רוח אחרת עימו: "וירע הדבר מאוד בעיני אברהם על אודות בנו"- אברהם אומר: "אולי הוא ישתנה, אולי יעשה תשובה, חכי רגע שר'הלה תני לו עוד הזדמנות...".
מה עושים במצב כזה, כשיש שני אנשים, שתי דעות וכל אחד עומד בשלו? מתווכחים?! רבים?! עוזבים את הבית?! חס ושלום! (זה אולי אצל הגויים, או אצל הרחוקים מהקב"ה ומתורתו).
Image result for ‫שלום בית‬‎
לשאול את הקב"ה
וכאן נכנסת בדיוק הנקודה היפה ביותר בחייו של היהודי שחי נכון, הוא אף פעם לא לבד, הולכים לשאול את הקב"ה! ואכן הקב"ה הכריע: "ויאמר אלוקים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה כי ביצחק יקרא לך זרע"- הקב"ה אומר לאברהם: "צדיק שלי, תשמע לה, יש לך אישה צדקת והצדק עמה, תעשה מה שהיא אומרת!". ואברהם שומע כך ולא מתמהמה אפילו רגע: "וישכם אברהם בבוקר וייקח את לחם וחמת מים וייתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה" ושלום הבית חוזר מיד לקדמותו. לא הקפדות, לא טינות, לא התנצחויות, שאלנו את הקב"ה והוא הכריע! וצריך לדעת זוג יקר! גם אם לא שואלים את הקב"ה ישירות, וודאי שאנחנו לא לבד והשכינה מדברת מתוך גרונו של תלמיד חכם, מה שהוא הוציא מהפה, זה מה שהשם  יתברך שם לו בפה, זו הכוונה ב-'חותמו של כהן גדול'! ואין מקום בנפש האדם, או בענייני העולם שהתורה לא נגעה בהם, לכל פתרונות, ובכל יש לתורה מה לומר! וכמה חבל שישנם זוגות שמעדיפים ל'טבוע' ורק לא לתפוס בקרש הצלה שייתן להם עוד אוויר וישמור על חומות שלום ביתם חזקים ואיתנים!
אין הקב"ה נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה
ואדם חושב לעצמו: "מה אני אלך להתייעץ עם חכם, מה אני לא יודע/ת להסתדר בכוחות עצמי?!" וזו טעות ואינה הדרך הנכונה, כי אומרים רבותינו: "אין הקב"ה נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה"- אלה שמתייעצים הם אלה שהקב"ה מסייעם, אלה שעל אף שמרגישים: "אני יודע להסתדר", תמיד יודעים שטוב להתייעץ וש"אין אדם נוטל עצה מן הזקנים (החכמים) ונכשל", לעולם לא יטעו (וכבר אמר שלמה המלך החכם באדם: "ושומע לעצה- חכם". וכמה פעמים אדם בטוח שצריך להנהיג את הבית שלו בצורה מסוימת והולך לחכם וזה הופך הקערה על פיה ומראה לו כמה וכמה נקודות והסתכלויות שלא העלה על דעתו). או שיש שאומרים: "לא נעים לי לפנות לרב... מה הרב יחשוב עלי?" -ולהתקוטט עם אשתך/ בעלך כל יום יותר נעים לך?! (ואחד היתרונות, אולי הגדול שבהם, שכשאדם צריך 'לתת את הדין' על התנהגותו, ממילא הוא שם לב לדרכיו. אישה שיודעת שהרב מחכה לשמוע איך הם מסתדרים אחרי השיחה האחרונה, היא תשתדל הרבה יותר להיות בסדר, כמו כן, כשהבעל שיריץ בראשו שמחר הרב ישאל אותו: "נו איך מתקדם עם הגברת?", הוא ישקול מבעוד יום כל פעולה ופעולה בבית! אך מי שחי בהפקרות ויודע שאינו צריך לתת דין וחשבון, הוא מרגיש שיכול לעשות ככל העולה על רוחו! וזה יסוד גדול בנפש האדם והלוואי שהיו מחשבנים את הקב"ה באותה צורה, אך כבר אמר התנא: "יהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם").

וצריך לדעת, הליווי של התורה אינו צריך להיות רק שמתחילים חיכוכים וריבים, לא רק שמגיעים למקומות ללא מוצא צריך לשאול את התורה, אלא על כל חתן וכלה מוטלת החובה- עוד קודם החתונה- לעבור הדרכה יסודית לקראת החיים החדשים והמשותפים. (ונתקלתי בלא מעט בעלים וחלקם אפילו נשואים מספר שנים, שאמרו שאילו הייתה להם הדרכה כמו שצריך לפני החתונה הכל היה נראה אחרת: "אילו מישהו היה מסביר לי מה זה שנה ראשונה של נישואין", "אילו מישהו היה אומר לי מה זה 'הריון' של אישה ומסביר לי שיש לה מצבי רוח ושכלום לא אישי", "אילו מישהו היה מסביר לי מה זה אישה וכמה היא שונה ממני...", "אם היה מי שיגיד לי את המילים האלה, כמה צער היה חוסך לי!").

ולכן לסיכום, כמה חבל שיש הרבה זוגות שחיים כ"כ לבד ואינם מנצלים את המתנה הגדולה שה' נתן לנו,להתיר כל ספקותינו [וידוע 'שאין שמחה כהתרת הספיקות'] ולהישען על התורה בכל צעד בחיינו במקום להתווכח ולריב. ועל כן, ראוי לכל זוג הרוצה לעלות במעלות התורה והקדושה ולבנות בנין עדי עד, לתפוס עצה זו (בפרט החוזרים בתשובה- כן ירבו- שמצוי ששומעים על כאלה שנאבדים בדרכם החדשה ואינם מצליחים לעלות על דרך התורה האמיתית, וחס ושלום עלולים ליפול ולחזור אחור), ובמיוחד בדור יתום כזה, שהדעת חסרה והשיבושים בחוץ 'חוגגים' בכל החוגים והמגזרים והאמת נעדרת, שיש להדבק בדרך אמיתית ונכונה וכל זוג יחפש לו במקומו, או מחוצה לו, מדריך אמיתי לחיים. ה' יזכנו.

אין תגובות:

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ
לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה׳