מהם תפקידי הגבר והאשה ביהדות ?

האלוקים ברא את הגבר ואת האשה והגדיר לכל אחד את תפקידו כדי שיוכלו להגיע למימוש מקסימלי.
החברה המערבית קובעת את ערכם של בני אדם על פי אמות מידה חיצוניות. זוהר, תדמית וחומרנות – הן מילות המפתח בסגנון החיים המערבי. הנסתר, הדק והעדין אינם נחשבים, אינם מובנים והציבור מתעלם מקיומם. בשל תפיסה חיצונית זו טועים רבים בהבנת השקפת היהדות בנקודות שונות, במיוחד בכל הנוגע לתפקיד הנשים ביהדות. הגברים פעילים בקיום המצוות ובלימוד התורה ואורח חייהם, החותר לשלימות, גלוי לעין. אך מה בדבר הנשים? דרכן לשלימות היא פנימית, שקטה, לרוב נסתרת מן העין. לכן, נוטים רבים לטעות ולהאמין, שהנשים מופלות לרעה, ולא נועד להן תפקיד חשוב ביהדות. שהרי "מה שאינו נראה, כנראה אינו קיים!"

תפקיד הגבר והאישה בזוגיות מה ההבדלים ביניהם | הרב יוסף מזרחי
למעשה, התחום של הגבר הוא העולם החיצוני, בעוד שהאשה היא היוצקת את ערכי היהדות החיוניים פנימה ומגינה עליהם. האישיות האתית, המוסרית והרוחנית נמסרת בידיה של האשה כדי ליצור, לעצב ולבנות.מציאות זו משתקפת בהלכה היהודית עצמה. הדוגמא הברורה ביותר לכך היא ההלכה שזהותו היהודית של ילד נקבעת על פי האם, בעוד שהשבט נקבע על פי האב.המהות היהודית היא בטוי של מהות הנשמה, והיא מועברת דרך האם, שהיא המופקדת על הנשמה. האם היא זו שקובעת את גורלו הרוחני של הילד, ובידי האם מופקדת השמירה על האיזון הרוחני של דור העתיד. האב, לעומת זאת, קובע את השתייכות הילד אל השבט, שמשפיע בעיקר על גורלו הפיסי של האדם.רווחתו של העולם תלויה במירקם המוסרי, הרגשי והרוחני של תושביו. ידוע שבתים בריאים מגדלים בני אדם בוגרים, בעוד שבתים שאינם כאלה נוטים יותר ל"ייצר" פושעים ואנשים מעורערים. בניין משפחה הוא תפקיד בעל חשיבות רבה, תפקיד שקובע את שלימותה או את ליקוייה של כל החברה.הערכת חשיבות תפקיד האשה באמות מידה של ערכים מערביים, הריהי כהערכת תמונה על פי חישוב עלות הצבע והבד. נקבל באופן זה מבט חד-צדדי שאינו נוגע לתוכן האמיתי. החברה רואה בחיצוני ובחומרי את שיא ההישג, אין לה כלי קיבול לרוחניות, ולא אמת מידה להערכה או למדידה של הצלחה רוחנית. אמנם לגידול ילדים יש ערך, אך בני אדם הגדלים בחברה חומרית מנועים מן היכולת להכיר בכך ולהעריך כראוי את חשיבותו.האשה ביהדות נחשבת לנשמת המשפחה. אך, למעשה, תחום השפעתה מרחיק לכת הרבה מעבר לכך.אחד ההסברים של הפסוק (שמות י"ט, ג'): "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל", הוא שאלוקים דיבר קודם אל הנשים במעמד הר סיני אודות שמירת התורה, מפני שעתיד האומה תלוי בקבלת התורה של הנשים.בתפקידן כמנהלות התחום הפרטי של החיים, ניתנות בידי הנשים היכולת וההזדמנות לקבוע את עצם מהלך ההיסטוריה היהודית!
* * *

לגברים ולנשים נועדו אמנם תפקידים שונים ביהדות. אך האם תפקיד האשה נחות במהותו?החברה המודרנית נרתעת ממושג "שונה". הדבר מובן בהתחשב בניצול שניצלה החברה הכללית את השונים לאורך ההיסטוריה. החל ביחס המדכא אל חסרי האדמה במערכת המעמדות החברתיים, דרך שעבודם והשפלתם של מיעוטים אתניים וגזעיים, ועד לקריאה המזעזעת לפגיעות ולעינויים בשם ההבדלים הדתיים. החברה הכללית השתמשה בהבדלים כברשיון לנצל את הקבוצות אותן ייעדה להיות נחותות.נסיונה של האשה החילונית בכל הנוגע לשונות, גם הוא קשה מאד. על הנשים היה להלחם מלחמת חורמה כדי להשיג זכויות בסיסיות – קבלת יחס אנושי בבית, במקום העבודה ובמערכת היחסים עם הגברים. לכן, אין הן מבינות, במבט ראשון, כיצד הן יכולות להיות "שונות אך שוות". ההערכה שלהן לתורה, במקרים רבים, מתחילה בהנחה שעצם תפקידן השונה מזה של הגברים, הוא הוכחה למבט שלילי של התורה על הנשים.האמת תורה דרכה. "שונה" אינו בהכרח "נחות". האם הטייס נחות לעומת הפקח במגדל הפיקוח? כל תפקיד הוא הכרחי לתיפקוד הראוי, אין תפקיד חשוב יותר או חשוב פחות. כן הדבר לגבי השותפות בין גברים ונשים ביהדות.התורה מתארת את בריאת האדם (בראשית א', כ"ז): "ויברא אלוקים את האדם בצלמו... זכר ונקבה ברא אותם". הזכר והנקבה נבראו לראשונה כחלקים שווים של שלם, ושני החלקים הללו הם בטוי שווה ל"צלם אלוקים".לאחר שאלוקים הפריד בין האיש והאשה, כל "חצי" יכול להיות שלם רק על ידי איחוד הנישואין, שבהם איש ואשה הופכים "לבשר אחד".היהדות מייעדת אמנם תפקידים שונים לגברים ולנשים, אך לשניהם זכות שווה לכבוד ולהתחשבות. שניהם חיוניים להחזקת הבית היהודי והאומה היהודית. אף אחד אינו גדול יותר מהאחר, מפני שאף אחד אינו שלם כיחיד. שניהם מהווים חלקים משלם גדול יותר, ושני החלקים מצטרפים יחד לשלימות הנקראת אדם.
מתוך אתר ערכים

אין תגובות:

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ
לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה׳