עזרה בעבודות הבית | שלום בית

שאלה: האם צריך הבעל לעזור לאשתו בעבודות הבית?
תשובה: זו שאלה מגוחכת. ברור שאיש צריך לעזור לאשתו, או ליתר דיוק להיות שותף.
1. מלאכות שאישה חייבת לבעלה
אמנם בגמרא הוזכרה רשימת מלאכות שהאישה חייבת לעשות לבעלה ואף כופין אותה עליהן (כתובות נט ב).
אולם דברים אלו אינם תקפים לגבי דידן. כבר כתבו רבותינו הראשונים לגבי חובות אלו, ש"הכל כמנהג המדינה", והכלל הקובע הוא "עולה עמו ואינה יורדת עמו"- דהיינו, אם בבית-אביה האישה לא הייתה רגילה לעסוק במלאכות אלו- אין הוא יכול לכפותה על כך. הבעל חייב להעניק לה רמת-חיים אליה הייתה רגילה לפני נישואיה. אפילו אם מעמדו שלו ירוד יותר, יתאמץ כפי יכולתו. ואם מעמדו הכלכלי והרגליו גבוהים ממה שהייתה אשתו רגילה בבית אביה, הריהי "עולה עמו"- ואינו יכול לכפותה לעשות מה שהייתה רגילה אלא עושה כפי המתאים למעמדו הוא (עיין שו"ע, אה"ע פ א: הכול כמנהג המדינה. ושם י': כל מלאכות אלו אין מחייבים אותה אלא אם כן דרך משפחתו ומשפחתה לעשותן).
זהו עיקר הדין לימינו.
2. חובות הלכתיות- קביעת המינימום
תרה מזו, כל הכתוב בהלכה לגבי חובות האיש לאשתו וחובות האישה לבעלה- הן קביעות מינימום, שנזקקים להתייחס אליהן רק במצב של יחסים לא תקינים בין בני-הזוג. במצבים שכאלה, יש צורך לפעמים לקבוע מה חובותיו של כל אחד, ואף להזדקק לכפייה חוקית במקרים מסוימים. אבל כאשר מצב היחסים נורמאלי - אין צורך בקביעת החיובים הזו, אלא בני- הזוג גומלים חסד זה עם זה ללא חשבונות של: מי חייב למי וכמה. למשל: האישה חולה. האם בעל נורמאלי ילך לעיין בסעיפי ה'שולחן ערוך' אם הוא חייב לרפאה, ובכמה? ומאידך גיסא: האם אישה עושה לבעלה רק מה שהיא חייבת מצד הדין? קל לתאר כיצד היה הבעל נראה, אילו כך היה.
האיש ואשתו, החיים בשלום זה עם זו, גומלים חסדים רבים זה לזו- הרבה מעבר לחובת הדין המדוד. כל מערכת הדינים והחובות בין איש לאשתו צריכה להיות מובלעת באופן טבעי בתוך מערכת יחסי החסד שיש ביניהם.
3. חסד לאשתו
שהרי מלבד החובות המוטלות על אדם כלפי חברו על-פי דין, הריהו צריך גם לעשות חסד עם חברו, והכל כלול במצוות "ואהבת לרעך כמוך".
אשתו של אדם קודמת לכל אדם אחר לעניין גמילות החסד, הן מצד מצוות "ואהבת לרעך"- מפני שהיא הרע- בה"א הידיעה (רבי חיים ויטאל בשם האר"י ז"ל)- והן מצד כללי הקדימות לצדקה: "עניי עירך קודמים", והוא הדין "עניי ביתך קודמים" (שו"ע, יו"ד הלכות צדקה רנא ג). יש מי שכתב, שעשיית חסד לאשתו קודמת אף לילדיו, והנימוק הוא מפני ש"קרוב קרוב קודם", ואשתו כגופו.
גמילות החסד לאשתו היא מצווה שאינה ניתנת להיעשות על-ידי אחרים. כאשר אשתו מבקשת ממנו חסד, אינו יכול לומר לה: תבקשי מהשכן. אלא זו מצווה המוטלת עליו- ולכן עושה עימה חסד גם אם גורם לו הדבר ביטול תורה, שהרי תלמוד תורה נדחה מפני כל מצווה שאינה ניתנת להיעשות על-ידי אחרים (מועד קטן ט ב).

כמובן, גם לכך יש שיעור. אין הוא יכול לעשות חסד עם אשתו מבוקר עד ערב, ולהיבטל מדברים אחרים המוטלים עליו. השאלה כמה לעזור, איך ומתי- היא מסוג השאלות שלא ניתן להגדירן בהגדרות מדויקות על-פי רשימה מוכנה מראש. עשיית החסד צריכה להיות חמושה לא רק בכוח השכל, אלא גם בכוח הרגש והדמיון.

אין תגובות:

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ
לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה׳